כפות הרגליים האלו מרוויחות עבור אוליביה כ-200 דולר לשעה מכיסם של פוט פטישיסטים
קשה לעמוד על הרגליים בעיר הזאת, אז סטודנטית אחת החליטה במקום זאת לחזר על הפתחים עם כפות הרגליים.
לאחר שהגיבה בשנה שעברה למודעת מציאת עבודה ייחודית בקרייגסליסט, סטודנטית בת 19 מאוניברסיטת ניו יורק הפכה ל"זונת כפות רגליים", המציעה את אצבעות רגליה עבור גברים, תמורת משכורת של 500 עד 800 דולרים בשבוע, במשרה חלקית.
"אני צעירה, וחיה בניו יורק פעם אחת", אומרת אוליביה, שסירבה למסור את שמה המלא.
המודעה, שכתבה: "דרושות בנות עם כפות רגליים חמודות בגילאים 18-30 (בשכונת לואר איסט סייד, מנהטן)", ביקשה רק את שם המועמדת, מספר טלפון וצילום פנים.
"זה לקח להם כארבע שעות בלבד ליצור איתי קשר חזרה", היא אומרת. "הם אמרו לי לעשות טיפול פדיקור ולהתלבש כאילו אני הולכת למועדון".
האירוע התקיים ביום חמישי, במתחם שנועד לשירותי ספא, שבשעות היום נותן שירותי עיסוי וקרצוף מענג. לאחר שיורד הלילה, המקום מעוצב כמו בית בושת.
יותר מ-30 בנות ממתינות בלובי, לבושות מחוכים, נועלות נעלי עקב 13 ס"מ ודוברות שפות רבות, אך גם אנגלית.
"חשבתי שהם אמרו להתלבש כאילו אתה מגיע למועדון. כנראה שלקחתי את דבריהם יותר מידי ברצינות", אומרת אוליביה.
היא לבשה מכנסיים, גופיה מסוגננת ועקבים שחורים וגבוהים. היא בזריזות נצמדה לקיר, אומרת לעצמה שנדחקה ללא ידיעתה לסחר בנשים לזנות.
הבחור שפרסם את המודעה נכנס, הצביע על כמה מהבנות והכניס אותן לחדר סמוך. אוליביה ועוד כמה בנות שנבחרו החלו לצעוד לחדר קטן שבו ניצבו שני כיסאות ישיבה, מוכנים לחקירה. הוא אמר לבנות אחת אחרי השנייה לשבת בכיסא שמולו, ודרש מהן לחלוץ נעליים ולחשוף את סוליות רגליהן היחפות.
"הוא חיפש קשתות גבוהות וכפות רגליים קטנות", אומרת אוליביה. "אני מניחה שזה מה שהם אוהבים". מידת הנעליים שלה היא 37.
הוא אחז בכל אחת מכפות רגליה, ניתח ובחן אותה מכל הצדדים, מכופף אותה למטה, מעלה אותה למעלה ובודק את הציפורניים. בסופו של דבר, רק 10 בנות עוברות את המבחן. השאר נשלחו הביתה ללא תשלום.
"כל האירוע התרחש במתחם ספא, עם הרבה ספות, שולחנות עיסוי ודלפק מרכזי להגשת משקאות חריפים - אותם אמרו לגברים להביא בעצמם, כי הספא לא רשאי למכור אלכוהול. הם הביאו את המשקאות הכי יוקרתיים - וודקה סבדקה מוקצפת, וודקה בתיבול דובדבנים ועוד", אומרת אוליביה.
אחרי שהבנות קיבלו מעט משקה כדי להשתחרר, הגברים החלו להופיע. בערך 30 איש נכנסים בזה אחר זה, עם שיער מאפיר וכרס. כל אחד מהם משלם דמי כניסה של 100 דולר עבור "סרסור כפות הרגליים" ששכר את הבנות.
"הגברים הקפידו להגיד לנו שזו הפעם הראשונה שלהם באירוע מעין זה", אומרת אוליביה, "על אף שהם כבר הכירו חלק מהבנות בשמן".
אחד מהבחורים, קצת שמנמן, מזמין את אוליביה לחדר עיסוי פרטי.
"המודעה אמרה שזה 400 דולר עבור לילה אחד של עבודה, וזה מאוד מפתה", מסבירה אוליביה, "אבל הבחור האחראי הסביר שמדובר ב-20 דולר עבור 10 דקות" - כך שנצרך לראות הרבה לקוחות במשך הלילה כדי להגיע לסכום הזה.
אוליביה והלקוח נכנסים יחד לחדר הפרטי, והיא יושבת על הספה.
"בהתחלה לא שמתי לב למגבות, לתרסיס ולמגבונים שבפינת החדר, ואז את מתחילה לחבר את הכל ביחד", היא נזכרת.
זו הפעם הראשונה שלה בעבודה, אבל היא אף פעם לא מרגישה שלא בנוח. הוא שואל אותה כל הזמן אם מה שהוא עושה זה בסדר מבחינתה - כשהוא מסיר את נעלי העקב השחורות שלה עם השיניים שלו, מעסה את השוקיים שלה, גונח בזמן שהוא מוצץ את אצבעות רגליה המבריקות.
"בהתחלה זה היה מוזר. זאת אומרת, חשבתי שהוא עומד לנשק לי את כפות הרגליים, לא לשים את כל כף הרגל שלו בתוך הפה שלו. הוא היה מנומס", היא אומרת, ומסבירה איך הוא המשיך להשאר בלבוש מלא כל הזמן הזה, על אף שנראה שהוא מגיע לסיפוק מהמעמד.
כשמסתיים הסשן, הוא מודה לה, "זה היה סשן נהדר", אומר. משלם לה ונודד חזרה אל הלובי הראשי, מחפש כפות רגליים נוספות לנשק.
העבודה נמשכה נטו 40 דקות, ובסופו קיבלה 200 דולרים.
"אם את חובבנית, את לא באמת יודעת מה לעשות עם כפות הרגליים שלך. החלק הזה של הגוף שלך שבאופן רגיל את משתמשת בו לצרכים אחרים לחלוטין כמו נהיגה - זה פשוט כל מה שהם רוצים. הייתי פתאום צריכה למצוא דרכים כיצד להניע את כפות הרגליים שלי בצורה סקסית, וזה ללא ספק אתגר עבור כל כך הרבה זמן".
הנוהל הוא שהבחורה יושבת או עומדת סביב שולחן הקבלה, היכן שניצבים כל המשקאות, והבחור ניגש אליה. בדרך כלל הוא מדבר איתה משהו כמו 30 שניות ואז מזמין אותה לחדר. אחרים פשוט רוצים לדבר עם בחורה יפה.
"אפשר בהחלט להגיד שהבחורים היו מעט עצבניים במה שמתרחש במועדון כפות הרגליים", אומרת אוליביה. "זה לא יפתיע אותי אם הרבה מידע שניתן להם היה מזויף".
"הייתה אווירה מאוד מינית עם מעט מאוד מאמץ", היא מסבירה את מדיניות הבגדים הקפדנית של המועדון. "200 דולר לשעה עבור סטודנטית צעירה באוניברסיטה תובענית כולל תקופת התמחות ללא תשלום, זה בהחלט עסקה משתלמת.
"אם אהיה כנה, יש דרכים אחרות לעשות כסף. אבל אני מחשיבה את עצמי כילדת מכללה מרוששת וחסרת פרוטה, למרות המלגות שאני מקבלת".
"לקחתי כמה קורסים במיניות בהיותי באוניברסיטת ניו יורק, אז היו לי מושגים בסיסיים בכל הנוגע לפטישיזם, אבל בפועל זה קצת שונה. החבר'ה האלה לא מזיקים לאף אחד, וכולם מקבלים את הסטייה הקטנה שלהם כמו שהיא".
לרוב הבנות יש עבודות כפולות, ואוליביה בשמחה תעשה זאת פעמים נוספות.
"לא עברתי על שום חוק. לא הורדתי את הבגדים שלי", היא אומרת. "כן, התקלחתי לאחר מכן והחלפתי בגדים לפיג'מה נקייה, אבל המצפון שלי נשאר שלם ונקי".
------------------------------------------
הכתבה היא מאתר "ניו יורק פוסט", 10 במרץ 2013.
כתבתי בעבר על תופעת "זנות כפות הרגליים" במאמר כללי, אולם כיף לקרוא קצת על העניין מנקודת מבטן של הבנות, שכפות רגליהן נסגדות באירועים מעין אלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה