לונדון - בירת המעצמה הבריטית, היא עיר מדהימה. כל כך הרבה אתרים, היסטוריים ומודרניים. החל מהביג בן המפורסם שבמגדל אליזבת, דרך וימבלדון - מרכז הטניס הוותיק בעולם, ועד ארמון בקינגהאם - מקום משכנם של אנשי שושלת המלוכה המפורסמת ושל המלכה אליזבת השנייה. שלא נדבר על מנהרת התעלה המחברת בין לונדון לפאריז הצרפתית, ועל הרכבת התחתית המרשימה והוותיקה, שמדינת ישראל מנסה לקחת את המודל הזה כדוגמה לתחבורה מתקדמת וליישם אותו אצלה. לראות את המשמעת העצמית של משמר הגרנדירים המפורסם, את הנאמנות שלהם למלכתם, כיצד הם מתנהגים כפסלים אל מול התיירים הסקרנים שמנסים להציק להם, זה בהחלט תצוגות מרשימות.
אך עם כל הכבוד לכל המטען ההיסטורי והתרבותי האדיר והמתקדם הזה, הדבר שהכי משך אותי וריגש אותי הוא מודעה קטנה שבמקרה נתקלתי בה בקצה אחד הרחובות שבהם סיירתי: "בחורה צעירה, סקסית וחושנית מעניקה שירותי כפות רגליים בלונדון. מגיעה עד מקום הימצאך, תשלום מראש עוד לפני הפגישה", ומספר טלפון הופיע בתחתית המודעה עם השם "אמילי" שהופיע לידו.
וואו!! כפטישיסט כפות רגליים, לראות מודעה כזאת זה גורם לי להתרגשות אדירה! כמובן שכשראיתי את המודעה ישר שלפתי את הסמארטפון ושמרתי את המספר. לא חיכיתי יותר מידי, בוודאי לא לרגע האחרון של ביקורי בעיר וצלצלתי לבחורה עוד באותו ערב.
-אני: "שלום, עם מי אני מדבר?"
-היא: "עם אמילי, איך אוכל לעזור לך?".
*וואו, איזה קול סקסי!! מבטא בריטי נשי דק שפותח לך את התיאבון המיני! אם היו לי ספקות לגבי העניין הרי שהם נגוזו בזה הרגע*
-אני: "היי אמילי..
זה בנוגע למודעה שהשארת, הבנתי שאת מספקת שירותי כפות רגליים. אפשר לקבל פרטים על מה בדיוק מדובר?".
-היא: "אם אתה בקטע אז אתה בוודאי יודע פחות או יותר איך זה הולך. אני מגיעה אליך, אתה סוגד לי לכפות הרגליים במשך כמה זמן שאתה מעוניין, המחיר הוא 100 פאונד לחצי שעה, תשלום מראש דרך אשראי".
*מה זה?! 100 פאונד?! לחצי שעה?! אמנם ידעתי שהמחירים של סשנים כאלה הם יקרים, אבל מחיר כזה היה נשמע לי מופקע מידי. אף על פי כן, לא העזתי להתווכח, שמא תחשוב שמדובר בבחור לא רציני ותדחה אותי ובכך אפספס את ההזדמנות שנקרתה בדרכי. רציתי בכל מאודי לעבור את החוויה של סגידה לכפות רגליים סקסיות בהיותי בלונדון. רק כך אוכל להגיע לסיפוק שלם ואמיתי מהטיול הזה. אמנם התקציב שלי כאן מוגבל, אך אני מעדיף לוותר על פעילויות אחרות וזניחות יותר מאשר לוותר על ליקוק כפות רגליים של בחורה סקסית, לכן המשכתי בשיחה בלי להתווכח... *
-אני: "נשמע מצוין. אני נמצא בבית מלון ***, זה האשראי שלי: *****, אשמח שתגיעי מחר על הבוקר בשעה 9:00".
-היא: "מצוין! קבענו.. ביי!".
מדהים!! היה שווה להגיע ללונדון רק בשביל החוויה שאני הולך לקבל מחר!! 9:00 בבוקר - זאת השעה! לא לשכוח!
באותו לילה לא נרדמתי מרוב התרגשות. לא יכולתי להפסיק לחשוב על הסשן הנכסף שאני הולך להשתתף בו.
הזמן חלף לו בצעדי חילזון. מיד כמובן נזכרתי במשפטו המפורסם של איינשטיין בנוגע לתורת היחסות שלו: "שים ידך על תנור חם למשך דקה וזה יראה לך כשעה. שב ליד אישה יפה שעה וזה יראה לך כדקה". אין ספק שהמשפט מדויק לחלוטין.
השעה כבר 3:00! ב-3:00 לפנות בוקר כמובן חששתי להירדם, שמא לא אתעורר בזמן ולא אצליח להכין את עצמי לפני הפגישה הנחשקת. לא רציתי להתעורר מהדפיקות בדלת של אמילי שיעירו אותי ואקבל את הכל בהפתעה, דבר שכמובן יוריד מעוצמת המעמד, לכן שמתי 10 שעונים מעוררים עוד מהשעה 7:00, דבר שהיה מיותר לחלוטין לאור העובדה שהייתי נסער מידי מכדי להיכנס למצב שינה גם לאחר מכן.
בשעה 6:30 החלטתי לקום מהמיטה, לשתות קפה שחור כדי להיות ערני כמה שיותר, לאכול ארוחת בוקר מזינה ולהיות מוכן לקראת גן העדן המתקרב באיטיות מופתית..
בשעה 8:00 חזרתי לחדר והתחלתי להכין את עצמי נפשית למעמד המתקרב. דמיינתי את עצמי מתחת לכפות רגליה הרכות של אמילי, את לשוני עוברת הלוך ושוב במרחבי כפות רגליה, את טעם גן העדן שלשוני תזכה לטעום, את ריח הניחוח שאפי יזכה לשאוף, את הרכות העדינה שפניי יזכו לחוש, את המראה המלבב שעיניי יזכו לצפות בו. בעודי מפנטז על החלום המתקרב פתאום נשמעו דפיקות בדלת! הנה זה מתחיל...
