ללכת כל היום על נעלי עקב זו הרגשה נוראה. אולם אין הרבה ברירות: כשאת עובדת בעבודה משרדית מכובדת עם משכורת עתק, וכשחלק מדרישות התפקיד דורשות נעליים כאלו, אין הרבה מה לעשות בנידון. סובלים במשך היום ונהנים מהתוצר שמגיע מידי סוף חודש.
אך אפשר להתנחם בכך שבסוף היום, בעת שאחזור לביתי אחרי העבודה המתישה והמייגעת - המיטה כבר תהיה מוצעת, האמבטיה החמה תהיה כבר מוכנה, השולחן יהיה ערוך עם ארוחת ערב מפנקת, הבית יהיה נקי, מבריק ומצוחצח ועבדי הנרצע ממתין בציפייה לכבוד שובי כדי לשרת אותי, מוכן ומזומן תחת השולחן לחלוץ את נעלי העקב עליהן צעדתי מהבוקר, ובכך לשחרר את הלחצים שהצטברו על כפות רגליי במשך היום.
וכפרס על העבודה המסורה שלו, אעניק לו מטובי: אתה רשאי ללקק ולנשק את כפות רגליי, עבד! זכית בפרס הזה בכבוד! המשך כך ותוכל להמשיך להתענג מהן עוד בהמשך, עבד מסור!
אך אפשר להתנחם בכך שבסוף היום, בעת שאחזור לביתי אחרי העבודה המתישה והמייגעת - המיטה כבר תהיה מוצעת, האמבטיה החמה תהיה כבר מוכנה, השולחן יהיה ערוך עם ארוחת ערב מפנקת, הבית יהיה נקי, מבריק ומצוחצח ועבדי הנרצע ממתין בציפייה לכבוד שובי כדי לשרת אותי, מוכן ומזומן תחת השולחן לחלוץ את נעלי העקב עליהן צעדתי מהבוקר, ובכך לשחרר את הלחצים שהצטברו על כפות רגליי במשך היום.
וכפרס על העבודה המסורה שלו, אעניק לו מטובי: אתה רשאי ללקק ולנשק את כפות רגליי, עבד! זכית בפרס הזה בכבוד! המשך כך ותוכל להמשיך להתענג מהן עוד בהמשך, עבד מסור!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה