כתבה מאת סמנתה רי, METRO.co.uk
"לא אכלתי כלום הלילה. טוב, אם אפשר לדייק: כן אכלתי, אבל לא עיכלתי כלום".
אני מדברת עם קלייב (כל השמות בכתבה בדויים) - מורה לאנגלית כשפה זרה, בשנות ה-30 לחייו, שהתלוצץ בבדיחה פנימית הקשורה למועדון שבו אנו נמצאים כרגע.
הבדיחה היא שקלייב בילה את הערב ב"אכילה" של כפות רגליים נשיות, באירוע שבו גברים עם פטיש לכפות רגליים מורשים לטעום את אצבעות רגליהן של נשים רבות בלילה אחד.
"היו לי פגישות פטיש כפות רגליים עם נשים מקצועיות בעבר", אומר קלייב, "אבל המסיבות האלה הרבה יותר כיפיות ומהנות".
באירוע הסודי הזה אני עומדת עם קלייב ליד דוכן נשנושי חטיפים, שם יש ריח חזק שם דוריטוס גבינה, אולם אני לא בטוחה שזה מגיע מהצ'יפס.
על הספות במרחבי החדר, יושבים גברים - סוגדים ומעריצים את כפות רגליהן של נשים המכנות את עצמן "שולטות" או "אלות כף הרגל". לאחר שהגברים שילמו 70 שטרלינג כדמי כניסה למסיבה, הגברים משלמים לבחורות 20 שטרלינג עבור 10 דקות, שבהן הם מורשים לנשק וללקק את כפות רגליהן של דוגמניות כפות הרגליים השונות.
לא רק הספות הן הדבר שנפוץ כאן ברצפת המועדון. הרצפה כולה מפוזרת בגברים שנרמסים תחת רגליהן של דוגמניות כפות הרגליים - פרקטיקה המורכבת מעמידה על גופו של אדם, ולעתים גם על פניו.
אני מתחילה לרמוס ברגליי את בריאן - אחד משני פוט פטישיסטים שארגנו את המסיבה ומנהלים את האירוע. בריאן, שהוא בסוף שנות ה-40 לחייו, עובד בחברת טכנולוגיית מידע. הוא מבלה את רוב האירוע, הנמשך כ-5 שעות, כשהוא שוכב על גבו, צמוד לקיר, בה בעת שנשים עומדות על פניו. כשאני רואה אותו בסוף האירוע, שיער ראשו סבוך ופונה כולו אחורה לכיוון עורפו.
"אין צורך לעמוד על החזה שלי קודם, את יכולה לעמוד ישר על הפנים שלי", אומר בריאן, כאשר עיניו קמוצות. מצד אחד, אני לא רוצה לשבור את עצמות הלחיים של בריאן. מצד שני, הזהירו אותי שלא להסס. "עשי זאת בלי שמץ של דאגה לבטחונו", נאמר בכללים ובהנחיות שנשלחו אל הדוגמניות לפני המסיבה. "הם נהנים מהרעיון של בחורה סקסית שמשתמשת בהם כשטיח", מסבירים הכללים, ולכן "הפחד והרתיעה שלך שאת עלולה לפגוע בו, פשוט מורידה להם מעוצמת הפנטזיה שלה הם מייחלים ולשמה הם הגיעו למסיבה".
"את לא צריכה לזוז", אומר בריאן, שניות ספורות לפני שכפות רגליי חוסמות את פיו, "פשוט תעמדי שם..."
בריאן אינו מודע לכך שאני עיתונאית. שותפו של בריאן - טום, גייס אותי למסיבה באמצעות מייל ששלח לי וראיון שבא בעקבותיו בפאב Battersea. טום, בשנות ה-30 המוקדמות של חייו, מספר לי שישנו ביקוש רב בקרב הבנות להשתתף כדוגמניות כפות רגליים במסיבות הללו מידי חודש: "כל הבנות רוצות לעשות את זה שוב ושוב. זו דרך קלה בעבורן לעשות כסף טוב בלילה אחד בלי לעשות סקס".
למרות שטום מתעקש, אני מתחמקת ללכת לדירתו עבור ה"חלק השני של הראיון", ולכן הוא התעקש שלפחות נערוך אותו במועדון, בתחילת המסיבה. אני מסכימה, במידה ויורשה לי להישאר במקום כדי לבחון את המסיבה.
ברגע שהבחין בי, טום (שהזכיר בכמה התייחסויות שיש לו חברה) מוביל אותי לחדר פרטי במועדון לצורך ניהול "החלק השני של הראיון" כפי שסוכם. כשהגענו לשם, הוא החל למצוץ וללקק את כפות רגליי תוך שמירה על קשר עין איתי במשך כל הזמן הזה.
טום מצץ וליקק את כפות רגליי תוך שמירה על קשר עין איתי
מאוחר יותר בלילה, אני מדברת עם בחור הטוען שהוא שמע שטום ובריאן - מארגני המסיבה, באופן אישי הם טירונים מוחלטים בכל הנוגע למסיבות הללו, ובשכירת דוגמניות כפות רגליים. אני מאשרת לו שזה אכן כך, והוא אומר (כאילו זכו בכל הקופה): "כמובן שזה מה שהם עושים! השלמת הכנסה לא רעה, לא כך?".
נושא הלילה היה "ארנבות פלייבוי", שבו דוגמניות כפות הרגליים אמורות להתלבש בסוודר מיוחד המזכיר גוף ארנבות ולחבוש על אזניהן מעין אוזניים של ארנבות. אולם בחדר ההלבשה בתחילת המסיבה אני רואה שלא כל הדוגמניות חובשות את אותן אוזניים מדוברות. "אני פשוט מסתפקת בסוודר", אומרת לי אחת מהדוגמניות. "לבחורים לא אכפת כלל מה את לובשת במהלך המסיבה. אכפת להם רק מכפות הרגליים שלך".
אחת מהבחורות גילחה את רגליה בכיור, בעוד בחורה אחרת ביקשה ממני עזרה למרוח משחת שיזוף מזויפת על הגב שלה. דוגמניות כפות הרגליים שכבר מנוסות בתחום והיו במסיבות כאלה בעבר, סיפרו לי שהמסיבות הללו הן עשיית כסף קל, וכמה נשים שם אומרות שהן עושות זאת במשך שנים, כהשלמת הכנסה, בדומה לדוגמניות וובקאם, או לשולטות מקצועיות.
אחת מהנשים שלבשה גרביוני רשת ומכנסי טייץ אומרת לי שבעבר קרו מקרים שבחורים ואלילות כפות רגליים נתפסו מקיימים יחסי מין בחדרים הפרטיים במסיבה, ונענשו בכך שלאחר מכן הם לא הורשו לחזור אליה. חלק מהבחורים גם כנראה הגישו קוקאין לכמה מהדוגמניות, כדי להפוך אותן ליותר תוססות ונמרצות. כתוצאה ממקרים אלו, ישנה כיום הוראה להשאיר את הדלתות של החדרים הפרטיים פתוחים למחצה, כדי לוודא שעושים שם רק מה שאמורים לעשות שם.
אנחנו נמצאים במרכז העיר, באולם שמשמש ליוגה במהלך היום ולמועדון בליינים בלילה. כל חדר פרטי מכיל תרסיס כפות רגליים אנטי בקטריאלי חסר טעם וריח ומגבות מטבח, כדי לנקות את כפות רגליהן של הדוגמניות לפני תחילת הפעילות. פשיטיסטים המעוניינים לסגוד לכפות רגליהן של הדוגמניות באופן פרטי, ולא באולם הראשי לעיניהם הבוחנות של המוני האורחים, נדרשים לשלם לדוגמניות תוספת של 20 לירות שטרלינג תמורת שימוש בחדר הפרטי (מלבד ה-20 שטרלינג הבסיסיים שכולם משלמים לדוגמניות בכל מפגש). אולם למרות הפרטיות, קוד ההתנהגות של המועדון עדיין חל עליהם: "אל תרמסי את המפשעה שלו, לא משנה כמה הבחור מתעקש ורוצה את זה! זה אסור לחלוטין!" (פוטג'וב).
אני מבלה במשך 10 דקות בחדר פרטי עם בחור בשם עלי - רופא שיניים מהעיירה ווקינג, בסוף שנות הארבעים לחייו. הוא מביט בנעליי ואומר: "תשאירי אותן קצת?", ואז הוא מרחרח ומסניף אותן, תוך כדי שהוא מייבב כאילו הוא חתול והנעליים שלי ספוגות בצמח הקטניפ.
לבסוף עלי מסיר את נעליי מכפות רגליי, ומתחיל לשאוף עמוק את המדרסים הפנימיים שהיו במגע עם סוליות רגליי הריחניות. בשלב זה עלי עושה פרצוף מצחיק ומדושן עונג, כאילו הוא גומר בתוך המכנסיים שלו.
בחזרה לאולם הראשי אני בסשן עם ג'יי, בנקאי השקעות עם זקן מטופח ומעוצב בסגנון ברבור, בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, יושב לידי על הספה תוך שהוא מרים את כפות רגליי היחפות אל מול פניו ואומר: "אני ילד מלוכלך! אני מלוכלך!". לאחר מכן הוא מכסה את פניו עם כפות הרגליים שלי, כמו ילד שיכול לכסות את פניו עם כפות ידיו כשכועסים עליו ונוזפים בו. לאחר הסשן הוא מוציא מארנקו שטר של 50 שטרלינג ומגיש לי אותו.
ג'יי כיסה את פניו עם כפות רגליי, כמו ילד שמכסה את פניו עם הידיים כשנוזפים בו
"היינו צופים בטלוויזיה והתחלתי לעסות לה את כפות הרגליים וזה היה כמו: "איכס, מה אתה עושה? אתה לא בקטע של כפות רגליים, נכון?", ועניתי משהו כמו: "לא, אני ממש לא בקטע שלהן..."
לי אומר לי שהמסיבות הללו מאפשרות לו לפגוש נשים שלא גורמות לו להרגיש רע עם חיבתו לכפות רגליים.
אני שואלת אותו אם הוא היה ממשיך לבוא למסיבות אם הייתה לו חברה שמאפשרת לו לגעת בכפות רגליה, והוא עונה לי: "אני לא יודע, כי זה יכול להיות חציית קו ביחסים ביננו. אבל ללא ספק אני אתגעגע למסיבות האלו אם לא אבוא אליהן יותר - אני נהנה מהאווירה ומהחברה שכאן".
ג'ק הוא מתבלן מקצועי, שאומר שהפטיש שלו לכפות רגליים החל לפני כשנה: "עשיתי הרבה סקס, ותוך כדי קלטתי שאני פונה הרבה לכפות רגליה של הבחורה". ג'ק חקר את תחום הפוט פטיש באינטרנט, מחפש פורקן למשיכתו החדשה שאותה גילה. הוא אומר: "הייתה לי פגישה עם שולטת כפות רגליים בתשלום, אבל לא התחברנו כי היא לא ממש התייחסה אליי בזמן שהערצתי את כפות רגליה. ישנו מתאם מסוים בין פטיש לכפות רגליים לבין כניעה, אבל אני עצמי אינני נשלט או אוהב שמגדפים אותי, או מה שנקרא 'עבד'. אני פשוט אוהב כפות רגליים".
זו מסיבת כפות הרגליים הראשונה של ג'ק, ובעקבותיה הוא מספר שהוא לא בטוח אם ישוב אליה שנית. "היה לי כיף לפרוץ גבולות, אבל הבחורים כאן גרמו לי לצמרמורת", אומר ג'ק. "הייתי צריך לשתות שמונה בקבוקוני יין כדי לצאת מהאווירה המעיקה. אם החבר'ה היו נורמליים, אולי הייתי חוזר לכאן פעמים נוספות, אבל הם פשוט דואגים רק לתחת שלהם. לא הייתי רוצה להיות בחברה של אנשים כאלה. הבנות היו בעיקרון מושכות וסקסיות, אבל הבחורים היו לוזרים - הפער הגדול הזה גרם לי להרגיש לא בנוח".
הפעילות של הערב מובילה למפגש מביך עם רופא השיניים של ג'ק.
"מעולם לא הכנסתי כפות רגליים לפה שלי, אז בפעם הראשונה לא ידעתי בדיוק מה לעשות, וכשהכנסתי את כף הרגל של הבחורה לפי, הרגשתי את כל קיצוצי הציפורניים שלה בלשון ובחך", הוא הסביר. באותו לילה ג'ק אכל חטיף לפני שניגש לישון, שבר את השן ונאלץ לגשת לבקר אצל רופא השיניים שלו למחרת. "אני מכיר אותו כבר עשר שנים, ועכשיו אני מגיע אליו כאשר הפה שלי גרוס ומפורר". אומר ג'ק. "הסייעת שלו שלחה לי הודעה, אבל למרבה המזל לא יכולתי לענות באותו הזמן, אז היא לא ציפתה לתשובה!".
ג'ק אומר שהלילה הזה גרם לו להבין ש"הפטיש שלי הוא ברמה נמוכה יחסית, של 2 או 3 מתוך 10, לעומת בחורים אחרים, שהפטיש שלהם הוא ברמה גבוהה מאוד של 8 או 9 מתוך 10. אני עדיין מעדיף חלקים אחרים של האישה, כמו שדיים או תחת".
לקראת סוף הערב אני מבינה שקערות הקרח שנמצאות על השולחנות הן בעצם פחי אשפה. הם הובאו לשם מהמטבח של המקום כדי שדוגמניות כפות הרגליים יוכלו להשליך לשם את המגבונים שנועדו לנקות את כפות רגליהן מהרוק של הגברים שסגדו אליהן. אני מוצאת את עצמי מרחמת על מי שאמור למזוג לעצמו שמפניות ומשקאות תוססים מאותן קערות בלילות הבאים. אולם לאחר מכן אחת מדוגמניות כפות הרגליים שבמקום אומרת לי שבעבר בחור הציע לה 500 שטרלינג על מנת שתחרבן עליו, ופתאום רוק לא נשמע לי כל כך גרוע.
.......
זוהי העיתונאית הבריטית שסיקרה את אירוע המדובר, ושכפות רגליה נסגדו שם לא מעט - Samantha Rea (סמנתה רי):
אין ספק שהבחורה פצצה! לצערי, לא מצאתי תמונות הממוקדות בכפות רגליה מהזוויות השונות, אבל לפי ההתרשמות שלי מהתגובות של הבחורים שזכו לסגוד לכפות רגליה במסיבה המדוברת, מדובר בבחורה סקסית ומושכת, שהלוואי עלינו לסגוד לכפות רגליה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה