פורסם ב-19 בדצמבר 2005 ע"י themaneloco
__________________________________________________________
שמי רבקה. בשלוש השנים האחרונות נחשבתי לילדה הכי יפה והכי פופולרית בבית הספר. מלכת הכיתה. אני לא יכולה לומר שנולדתי נעלה על פני כל חברותיי, אבל ללא ספק יכולתי להתגאות במעלותיי על פניהן. כמובן שלהיות הילדה הכי יפה בבית הספר פירוש הדבר שיש לי חברות שפוטות שיעשו כל דבר שאומר להן לעשות. כולן היו מדהימות ויפיפיות בעצמן, אבל פשוט היה חסר להן את היתרון הנוסף שיש לי. אתאר לכם קצת את עצמי: אני צעירה בת 18 עם גוף מושלם וטבעי - איני צריכה להתאמן על מנת לשמור עליו כמושלם. יש לי שיער חום ארוך, עיניים ירוקות ועור שזוף חלק ורך. בכל פעם שאני מתהלכת ברחוב, גברים וגם נשים מריירים אל מול המראה שלי, ואני כמובן אוהבת את זה. כל דבר בחיי הוא מושלם. ההורים שלי נותנים לי כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, ולא הייתי משנה משהו מחיי בשום אופן.
כמובן שלהיות הטובה ביותר, פירוש הדבר שאני מקבלת את כל הפריבילגיות המיוחדות. אני עומדת בראש קבוצת המעודדות של בית הספר - שאני גאה בה במיוחד, כי עבדתי קשה מאוד כדי להשיג את המשרה הזאת וניצלתי כל הזדמנות שהייתה לי כדי להלקות בבנות הקבוצה על מנת לחשל ולגבש אותן. אני מנהיגה נוקשה, אבל אני חושבת שכולן מבינות את העבודה כדי להפוך לטובות ביותר. טובות ביותר חוץ ממני כמובן, האא!
יש לי אוסף גדול של חברות שעוקבות אחריי לכל מקום שאני צועדת אליו, ותלויות לחלוטין בכל מילה שיוצאת מפי. מתוקף היותי הכי מקובלת, אני מקבלת את כל ההחלטות של קבוצת המעודדות שלנו, ושאר הבנות כמעט ולא מפקפקות בדבריי. זו אחת מהפריבילגיות מהיותי הדבורה המלכה, והתרגלתי לזה שכולם מצייתות לפקודותיי.
החברה הקרובה ביותר אליי היא כנראה קריסטן. אנחנו מכירות אחת את השנייה זמן רב, והייתי קוראת לה בקלות החברה הטובה ביותר שלי. היא גם כן יפיפייה ומדהימה, בדיוק כמוני. אנחנו למעשה דומות מאוד במראה שלנו, מלבד הבדל עיקרי אחד, והוא שקריסטן היא בעלת שיער בלונדיני. היא נמוכה ממני בערך ב-15 ס"מ, וזה מתאים לי, כי אני חושבת שלהיות גבוהה ממנה עוזר לחבר'ה לשים לב אליי יותר. השדיים שלה מעט יותר קטנים משלי, ואני אוהבת להשוויץ בזה, אבל עדיין שלה נראות יותר פרופורציוניים לשאר חלקי גופה. אם היא הייתה יודעת כמה טוב היא נראית, היא הייתה עשויה להיות יריבה ראויה שלי על התואר "מלכת הכיתה". עם זאת היא חסרת ביטחון, ולכן היא תמיד תהיה בצלי. ככה אני אוהבת את זה בכל מקרה. היא תמיד מנסה בדרכים שונות לרצות אותי, והיא תעשה כל מה שאומר לה לעשות. זה כאילו שיש הבנה בינינו - אני השולטת והיא העוזרת שלי.
הכל היה מושלם בחיי עד לאחרונה. הלימודים בבית הספר היו משעממים כרגיל, וממש ציפיתי כבר לסופ"ש. קריסטן ניגשה אליי במסדרון וסיפרה לי שהוריה יוצאים לחופשה לשבוע, ושאלה אם ארצה לבלות את סוף השבוע בביתה. בטח, למה לא, חשבתי. זה בטח יכול להיות כיף. נוכל לעשות אחת לשנייה מייקאובר, לרכל על החבר'ה, אולי אפילו להשתכר במשקאות היקרים של הוריה.
הגעתי לביתה בערך ב-17:00, ובילינו את השעות הבאות בסלון בצפייה בכמה סרטי DVD בטלוויזיה של קריסטן, והשתוללנו עם ארון היין של אביה. לא אכלתי, אז יכולתי להרגיש את השפעת היין עולה ישר לראשי, אבל לא רציתי להראות זולה מידי מול קריסטן ולהשפיל את עצמי. קריסטן לעומת זאת נראתה טבעית מאוד בהשפעת היין, ותהיתי אם היא שותה לעיתים קרובות.
לפתע שמתי לב לריח מוזר באוויר, וזה גרם לאף שלי להתכווץ. הריח בלבל אותי לרגע, לפני ששמתי לב שקריסטן מסירה את גרביה לידי על הספה. מצאתי את ההזדמנות שלי לעשות קצת כיף, אז התכופפתי ודיגדגתי את כף רגלה, והוצאתי ממנה צחקוקים מקסימים. קריסטן בטח ממש רגישה לדגדוגים, זאת הבנתי מכך שהיא התכווצה בכל הספה. הייתי צריכה לאחוז בקרסולה בחוזקה באצבעותיי, תוך כדי שאני מריצה את אצבעות ידי השנייה על הסוליה שלה ובין אצבעות רגליה.
כשניסתה להשתחרר מהייסורים שגרמתי לה, הרימה קריסטן בשובבות את כף רגלה החופשית אל פניי, ומשום מה לא ניסיתי להתרחק ממנה. יכולתי לחוש בעקצוץ בין רגליי ברגע שאצבעות רגליה יצרו קשר עם לחיי, ולא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שטמפרטורת החדר עולה במהירות, ופתאום הרגשתי מבולבלת, והבילבול עלה בכל שנייה שחלפה. מדוע לא יכולתי פשוט לדחוק את כף רגלה ממני? קריסטן הביטה בי באופן מוזר, כאילו חיכתה שאעשה משהו, וההיסוס שלי לא עזר בכלל למצב שלי. לאט לאט היא התחילה למרוח את כף רגלה המיוזעת על פניי, על מצחי, על שפתיי, ובסופו של דבר אחזה את אפי בין אצבעות רגליה. עיניה לא עזבו את עיניי לרגע, והיא נראתה מופתעת מכך שלא הבעתי שום התנגדות. והיא לא הייתה היחידה. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להרים את ידיי ולהרחיק את כף רגלה, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת.
עם חלוף הזמן, קריסטן החליקה את כף רגלה השנייה מכף ידי וחיקתה את התנועות הקודמות שלה על פניי. הריח שנדף מכפות רגליה היה די חזק, כתוצאה מאימון המעודדות של אחר הצהריים, ופשוט ישבתי שם ונתתי לה למרוח את שתי כפות רגליה העייפות על פניי תוך כדי שאני שואפת את ריחן לתוכי. גיחוך הופיע על שפתיה, תוך כדי שאצבעות רגל ימין שלה עברו לאט לאט על פי, בעוד שאפי נשאר שקוע היטב בין אצבעות רגל שמאל שלה. באותו רגע הבנתי שיש בינינו הבנה חדשה, והיחסים בינינו לא ישארו אותו דבר כפי שהיו עד היום. זה היה מאוחר מידי כדי לנסות להציל את עצמי מהמצב, וקריסטן השתלטה במהירות על הסיטואציה. לראשונה בחיי כבר לא הרגשתי נעלה, ונאבקתי כדי להשקיף על עיניה. בסופו של דבר השפלתי את עיניי לעבר הרצפה, תוך כדי שאני שומעת צחקוקים קצרים מעבר קריסטן. היא הבינה עכשיו שזה עתה תפסה את מקומי כראש קבוצת המעודדות, והיא סימנה את המעמד החדש שלה על ידי דחיקת אצבעות כף רגלה הימנית לשפתיי.
לא הבעתי שום התנגדות למצב, ואיפשרתי לאצבעות רגליה להיצמד לשפתיי ולהיכנס לפי. היא הניפה את אצבעות רגליה והניחה אותן לנוח על לשוני, תוך כדי שהיא פלטה גניחה שקטה. הרמתי את עיניי מעלה לכיוונה, לא לגמרי בטוחה מה לעשות לנוכח האצבעות שנגעו לראשונה בלשוני. ראיתי אותה נינוחה, מסמנת לי עם ראשה לשתף פעולה. השפלתי חזרה את עיניי לרצפה והתחלתי למצוץ את אצבעותיה. שוב שמעתי צחקוק מכיוונה. הופתעתי לטובה, כי הטעם של כפות רגליה לא היה כל כך גרוע כמו שציפיתי. טעם מעט מלוח בגלל הזיעה, אבל בהחלט נסבל. קריסטן החלה להזיז את כף רגלה השמאלית במעגלים תוך כדי שמירה על האף שלי בין אצבעות רגליה, מה שהקשה עליי למצוץ את אצבעות רגל ימין שלה כראוי, למרות שכן הצלחתי לשמור אותן בתוך פי. לפתע הרגשתי אותה דוחפת אותי כלפי מטה עם שתי כפות רגליה על פניי, ושוב לא הבעתי שום התנגדות. היא בהדרגה דחפה אותי מהספה אל הרצפה רק בעזרת כפות רגליה, ומצאתי את עצמי כורעת על הרצפה אל מולה. פניה קרנו עכשיו, וחיוך רחב וגדול ניסך על פניה. לא הייתי מסוגלת להביט בעיניה. כל כך התביישתי.
נראה שהמיקום החדש שלי: כורעת אל מולה, לא השביע לגמרי את רצונה, והיא המשיכה לדחוף אותי למטה עם כפות רגליה. פשוט לא הייתי מסוגלת להתנגד ולא הצלחתי להבין מדוע. תמיד הייתי בשליטה מול אנשים בצורה כל כך מובהקת ופשוטה, אז מדוע אני מתקשה לעמוד מול הבחורה הזו, שכל השנים הייתה בצלי ועשתה כל מה שאמרתי לה לעשות?! איך אני מאפשרת לה להשפיל אותי כך?! בסופו של דבר הרגשתי את צידי ראשי נוגע ברצפה, כששתי כפות רגליה עדיין באותה תנוחה על פניי. לאורך כל הירידה שלי מהספה אל הרצפה, נשארתי למצוץ את אצבעות רגליה. כשבאתי לשכב על הרצפה על הצד באופן מלא, הוציאה קריסטן את כף רגלה השמאלית מהאף שלי והניחה את אצבעות רגליה על כתפי ועל גבי - דוחפת אותם הרחק ממנה, כך שאני שוכבת כשפניי נמצאים למרגלות הספה ושאר גופי שוכב מורחק ממנה. לאחר מכן היא החזירה את כף רגלה השמאלית למנוחה על פניי, תוך כדי שאני ממשיכה למצוץ את אצבעות כף רגלה הימנית. קריסטן חזרה להתבונן בטלוויזיה, תוך כדי שאנחנו באותו המצב - כפות רגליה על פניי, מידי פעם נכנסות לפי ודורשות ממנו שירות. נשארנו במצב זה למשך כל הסרט. קריסטן ישבה בנוחות על הספה, ואני שכבתי על הרצפה כשפניי הם הדום לכפות רגליה. אף אחת מאיתנו לא אמרה מילה במשך כל הזמן הזה.
לאחר שהסרט הסתיים, קריסטן הוציאה את אצבעות רגליה מפי, ניגבה וייבשה אותן בשערותיי, קמה וצעדה לעבר הדלת. בלי להסתובב היא אמרה: "אני הולכת לישון". נשארתי שוכבת באותה תנוחה למשך שאר הלילה. קריסטן לא הציעה לי מיטה לישון ולא ידעתי מה לעשות עם זה. שיחזרתי שוב ושוב את האירועים בראשי, וניסיתי להבין מדוע נתתי לה לשלוט בי בצורה כזאת. האם בעצם עמוק בתוכי רציתי שהיא תשלוט בי כך?! שכבתי שם לאורך הלילה וניסיתי לחשוב מה אומר לה למחרת. אולי אוכל להעביר את האירועים הללו ולהציג לה אותם כבדיחה. אבל על מי אני עובדת? עמוק בפנים ידעתי שאין שום דרך נוספת להסביר את אירועי הלילה.
מבלי ששמתי לב הבוקר הגיע ולא הספקתי לחטוף שינה. קריסטן ניכנסה בנחת אל הסלון לבושה בחלוק וגילגלה את עיניה מטה כשהבחינה בי. תמיד ידעתי שהיא מדהימה, אם כי בגלל שהייתי מאוהבת בעצמי לא ממש שמתי לב לזה במיוחד. אולם הדברים היו שונים כעת, יכולתי לראות כמה היא באמת יפיפייה, והפעם היה בה משהו נוסף. הדבר הזה שהיה פעם שלי. קריסטן נשענה על מסגרת הדלת כשזרועותיה שלובות, אותו חיוך נסוך שוב על פניה. היא נעצה בי מבט רציני וחיכתה שאומר משהו. ניסיתי למצוא מילים, אולם פשוט התפוררתי תחת מבטה והבטתי אל עבר הרצפה. הרגשתי כל כך פתטית. קריסטן ציחקקה וניגשה לעברי.
"היית ככה כל הלילה?", שאלה. הרמתי את מבטי אל פניה מספיק זמן כדי לראות גיחוך ענק, ואז במהירות השפלתי את מבטי לכפות רגליה, ייסוריי מהערב הקודם. היא ציחקקה לעצמה ואז פנתה לעבר המטבח להכין לה ארוחת בוקר. כשעזבה את הסלון ידעתי שאני חייבת לצאת מכאן בהקדם האפשרי. לא יכולתי להתמודד איתה כי פשוט לא ידעתי מה להגיד לה. כיסיתי את פניי עם ידיי מבושה, וקיוויתי שכל מה שהתרחש אמש היה חלום. לפתע נבהלתי תוך הרחמים העצמיים שלי מהטלוויזיה שנדלקה, והסרתי את ידיי כדי לראות את קריסטן יושבת על הספה מעליי עם דגני הבוקר שלה. היא לא הכינה מנה גם עבורי, ובכל מקרה לא ציפיתי ממנה לעשות זאת. קריסטן התחילה לאכול את ארוחת הבוקר שלה ואז הרימה כאילו בטבעיות את שתי כפות רגליה והניחה אותן על פניי. שוב הרגשתי שגל של בושה שוטף אותי, בייחוד בגלל שלא יכולתי להתנגד, יחד עם העובדה שהיא ידעה שלא אביע שום התנגדות.
נשארתי תחת כפות רגליה של קריסטן בזמן שהיא נהנתה מארוחת הבוקר שלה. הופתעתי למעשה באיזו קלות קריסטן הסתגלה ליחסים החדשים שהתפתחו בינינו. היא הייתה בצל שלי כל כך הרבה זמן, שהייתי מצפה שתהיה קצת זהירה והססנית יותר, אבל אני משערת שהעובדה שלא ניסיתי אפילו לעצור אותה עזרה לה מאוד. קריסטן שיפשפה בעדינות את פניי עם סוליותיה היחפות, וכשסיימה את ארוחת הבוקר הסירה במהירות את כפות רגליה.
"אני הולכת להתקלח, תכיני לעצמך משהו לאכול וחכי לי בחדר השינה שלי, אנחנו צריכות לשוחח קצת, אני חושבת". טון הדיבור שלה היה רך, ובכל זאת רציני ופשוט הינהנתי בתגובה. חיוך ניסך על פניה כשהביטה בי, ואז קמה מהספה ועשתה את דרכה לעבר חדר האמבטיה. התיישבתי ממקומי האופקי בפעם הראשונה זה 12 שעות, לא בטוחה מה עליי לעשות. המחשבה הראשונה שלי הייתה לרוץ משם לדלת ולברוח כמה שיותר מהר, אבל קריסטן צודקת - למרות שלא רציתי, אנחנו חייבות לדבר. הייתי צריכה להסדיר את היחסים ביננו ולהגיד לה שאירועי ליל אמש לא שינו דבר ביננו. אני עדיין הייתי ראש קבוצת המעודדות, לפחות חשבתי כך, אבל איך אני הולכת לשכנע אותה בכך אם אפילו אני מסופקת בזה?!
לא טרחתי להכין לעצמי שום דבר לאכול מכיוון שהרגשתי שבכל מקרה לא אהיה מסוגלת להכניס משהו לבטן שלי, אז פשוט ישר פניתי לחדר השינה של קריסטן והתיישבתי במיטתה, ממתינה שתצא מהמקלחת. גם קריסטן לקחה את הזמן שלה במקלחת, כחצי שעה בילתה שם, בוודאי חושבת שנשארתי באותה תנוחה, שכובה למרגלות הספה כל הזמן הזה. החלטתי שאני אדבר ראשונה, ואגיד את מה שיש לי להגיד קודם, לפחות כך יהיה לי סיכוי להחזיר את מצב היחסים ביננו לקדמותו. שמעתי את דלת המקלחת נפתחת והכנתי את עצמי. כעבור כמה דקות קריסטן נכנסה לחדרה כשהיא לבושה במגבת קטנה שנראתה כמו חוט דנטלי, תוך כדי שהיא מסרקת את שיערה. בהתחלה נדהמתי מהמראה, אבל מהר מאוד התאוששתי והתחלתי לדבר. "קריסטן, אמממ... אני רק רוצה להבהיר שאמש היה אמממ... פשוט כיף וזה לא אומר כלום..."
"למה את יושבת על המיטה שלי?! איפה אני אמורה לשבת בזמן שאני מתייבשת?!", היא אמרה בפתאומיות וקטעה את דבריי. הסתכלתי עליה קצת בבלבול, והיא הרימה את שתי ידיה והביטה בי כאילו אני טיפשה. לא הייתי בטוחה מה לעשות, עד שהיא כיוונה את ראשה לכיוון הרצפה. לא היה איפה עוד לשבת, ואם היא הייתה זקוקה למיטה שלה, אז אני מניחה שזה הגיוני. החלקתי מהמיטה והתיישבתי על הרצפה, קריסטן המשיכה ללכת בנינוחות, חלפה על פניי, התיישבה באלגנטיות על המיטה וחצתה את רגליה מולי. היא הניחה את מברשת השיער על השידה שלה וקיבלה את זרועותיה על החזה שלה, תוך הבעת אותו חיוך מוכר בפניה.
"תמשיכי", היא מלמלה.
"כן, אממ... כמו שאמרתי, זה היה פשוט כיף, זה לא אומר כלום, ואני לא יודעת למה לא אמרתי לך להפסיק". נשמעתי כל כך פתטית עד שהמילים יצאו, אפילו אני בעצמי לא האמנתי למילים שיצאו מפי, אז אני לא יודעת למה אני חושבת שהיא תקשיב להן.
"לא אמרת לי להפסיק כי נהנית מזה, למה אחרת היית נותנת למישהו לשפשף את כפות הרגליים שלו בפרצוף שלך אלא אם כן את רוצה בזה?". תגובתה הייתה חדה, ישרה ועניינית, איך הייתי אמורה להצדיק את מעשיי עכשיו? היא נשמעה כל כך בטוחה כשהמילים יצאו מפיה, תכונה שהייתה בעבר שייכת לי, ונראה שהיא משתלטת עליי ביותר מדרך אחת. מצד שני, אני נשמעתי כמו גמבה פתטית מגמגמת.
הרמתי את עיניי אליה לרגע, מספיק זמן כמה לקלוט את חיוכה המבין, ואז נתתי לעיניי להיסחף חזרה לרצפה בין כפות רגליה המתנדנדות. "אני לא יודעת" הייתה התגובה היחידה שלי. יכול להיות שזה היה דבר פתטי לומר, אבל זו הייתה לגמרי האמת. לא היה לי מושג למה התנהגתי כמו שהתנהגתי.
"בטח יש לך פוט פטיש או משהו כזה", אמרה. "אני מניחה שאת ממש אוהבת כפות רגליים של אנשים, אני יכולה להבין למה את אוהבת את שלי, הן יפיפיות, אבל מעולם לא שיערתי עלייך שאת כזאת. תמיד היית כל כך כלבה בעיניי, מתנשאת מעליי ומשתלטת על הסביבה כשאני לידך. זרמתי עם זה רק כדי שאוכל להישאר בקבוצת המקובלות, אבל לא ממש אהבתי אותך הרבה זמן. אבל הכל בסדר עכשיו, הגילוי הקטן הזה משנה את הכל". הופתעתי כמה היא הייתה חסרת רחמים, מעולם לא ידעתי שהיא לא אוהבת אותי. כן, הייתי קצת כלבה אליה, אבל ככה זה היה, זה הגיע עם הטריטוריה. ופוט פטיש?! על מה היא מדברת?! בהחלט לא אהבתי את כפות רגליהם של אנשים, לפחות לא חשבתי שאני אוהבת.
"אין לי פוט פטיש, אני לא יודעת למה נתתי לך לעשות לי את זה, אבל אני לא אוהבת כפות רגליים, וזה לא משנה כלום בינינו", אמרתי, מנסה לשחזר את הסטטוס שלי.
המשכתי לשבת והסתכלתי בין כפות רגליה, חיכיתי לתגובתה, אבל זו מעולם לא הגיעה. אחרי דקה או שתיים הרמתי את מבטי לראות אותה עדיין מחייכת, ואז הרימה אט אט את שתי כפות רגליה והניחה אותן על פניי. שוב לא ידעתי מה לעשות, פשוט הרגשתי כלואה ואבודה לחלוטין. הייתי בטוחה שלא אהבתי כפות רגליים, מעולם לא חשבתי עליהן קודם לכן, אבל כשכפות רגליה היו על הפנים שלי, הרגשתי אבודה לגמרי. ישבתי שם על הרצפה במשך עשר דקות, תוך כדי שהיא משפשפת את כפות רגליה על פניי. העיניים, האף, הפה, הלחיים והמצח שלי קיבלו טיפול זהה, ולא התנגדתי לכל אורכו. דווקא הרגשתי מעט מאוכזבת מכך שכפות רגליה הנקיות והמבריקות לא היו בעלות ניחוח זהה ללילה הקודם, הרגשה שהדאיגה אותי - האם היא צדקה לגביי?!
לאחר שהשפילה אותי לחלוטין, קריסטן סיימה את ייסוריי, הסירה את כפות רגליה מפניי והניחה אותן על שתי כתפיי, תוך שאני יושבת בין רגליה. היא פלטה את אחד מהצחקוקים הקטנים שלה ואז החלה לדבר. "אני מניחה שזה מוכיח את הנקודה שלי, את אוהבת כפות רגליים, אפילו לא ניסית לעצור אותי". היא נראתה כל כך מאושרת מעצמה כשהמשיכה.
"אז היחסים ביננו הולכים להשתנות, לא?". היא הרימה את כף רגלה הימנית ותפסה את אפי בין הבוהן והאצבע הסמוכה לבוהן, מושכת אותו ומכריחה אותי להנהן בהסכמה.
"לא?", היא חזרה. היא שיחררה את האף שלי והשפלתי מבט אל הרצפה. הרגשתי מובסת לחלוטין כששמעתי את עצמי לוחשת "כן קריסטן". מה עוד יכולתי לומר? הרגע נתתי לה לשפשף את כפות רגליה על פניי למשך עשר דקות שלמות, אז איך אוכל לנסות להכחיש שאני אוהבת את זה?! ולמה אהבתי את זה? לא ממש הצלחתי להבין את הסיבה, אבל פשוט הרגשתי כיף להרגיש את כפות רגליה.
"זה כל כך נהדר!", המשיכה קריסטן, "רציתי להיות ראש קבוצת המעודדות כל כך הרבה זמן. עכשיו יש לי סוף סוף הזדמנות להציב את עצמי במקומך. התייחסת אליי כשפוטה שלך כל כך הרבה זמן, תמיד מזלזלת ומחלקת לי פקודות. בכל פעם שבחור מתעניין בי, את תמיד צריכה להיכנס באמצע ולהיות במרכז תשומת הלב. ובכן, זהו זה! מעכשיו את תעשי את מה שאני אומרת לך!". לא יכולתי להאמין למה שהיא אומרת, האם היא מטורפת?
"בשום אופן לא אעשה את מה שאת אומרת לי. יצאת מדעתך?", אמרתי, מנסה בכל כוחי להישמע אסרטיבית. קריסטן הביטה בי וצחקה בקול רם, מפתיעה אותי לחלוטין. לאחר מכן היא דחפה בכוח את אצבעות כף רגלה הימנית לתוך פי תוך כדי שהיא נועלת את כף רגלה השמאלית על העורף שלי, מושכת את ראשי לעברה. כמעט נחנקתי כאשר אצבעות רגליה כפו את דרכן בין שפתיי.
"אוח, פשוט תשתקי ותמצצי את אצבעות רגליי", היא אמרה וצחקקה תוך כדי. לא יכולתי להאמין על עצמי, אבל צייתתי למישהו בפעם הראשונה בחיי. התחלתי למצוץ את אצבעות הרגליים שלה כמו שציוותה עליי, ואפילו לא חשבתי להפסיק. דחפתי את לשוני בין הבוהן לאצבע הסמוכה לבוהן, וקיבלתי ממנה הנהון מאשר בתגובה. הייתי למעשה גאה בעצמי שריציתי אותה, מה ששוב בלבל אותי.
"ילדה טובה, זה מרגיש מאוד נעים, תראי, זה המקום שאת שייכת אליו עכשיו, לכפות רגליי, עושה כל מה שאני מצווה עלייך", היא אמרה, לועגת לי לחלוטין. החלק הגרוע ביותר היה שעלה על דעתי שדבריה הם כנראה אמת. אחרי הכל, באמת רציתי למצוץ ולינוק את אצבעות רגליה. אתמול הייתי הילדה הכי פופולרית בבית הספר, היום אני מוצצת את אצבעות רגליה של אחת מנתינותיי.
תוך כדי שאני עובדת על אצבעות רגליה, קריסטן נשכבה על מיטתה ושילבה את כפות ידיה מאחורי ראשה בתנוחה של מנוחה. הרמתי את עיניי אליה, שמתי את אצבעות רגליה בפי והתפעלתי מיופיה. היא באמת הייתה מהממת, בקושי האמנתי שלא ראיתי את זה קודם לכן. הרגשתי ערבוב בבטני וחששתי מהמובן מאליו, שאני נדלקת עליה תוך כדי שאני משרתת אותה בתנוחה המשפילה הזאת.
"מוטב שתתרגלי לשרת אותי, כי את הולכת לעשות זאת לעיתים קרובות. זהו! את תהיי השפחה הקטנה שלי מעתה והלאה, ממהרת כדי לחכות על יד כפות רגליי? עכשיו, תלקקי ליקוק גדול!", היא ציוותה בהתרגשות, ואני צייתתי מיד.
התחלתי בהעלאת הלשון מהעקב לקשת שלה, תוך שאני מתענגת מהטעם הממכר לאורך כל הדרך. היא גנחה כשהלשון שלי החליקה לאורך הסוליה החלקה שלה, וזה רק דחק אותי לעבוד בהתלהבות רבה יותר. הדברים התבהרו עכשיו, אני נהייתי שפחה של קריסטן ולא היה שום דבר שיכולתי לעשות בקשר לזה. הייתי פשוט בחלום. קריסטן הייתה עליונה עליי מכל הבחינות, והרגשתי נכון לשרת אותה. הייתי מצייתת לכל פקודה שהייתה פוקדת עליי.
נראה כי סוף השבוע ההוא עבר כל כך מהר. קריסטן צדקה, ביליתי כל הזמן בזחילה והמתנתי אל עבר כפות רגליה. באותו סוף שבוע כל מה שקריסטן רצתה, היא קיבלה ממני. היא הייתה מאוד תובענית ושליטתה בי גברה עד כדי כך שצייתתי ללא היסוס. פשוט לא יכולתי לעמוד בפניה ותהיתי אם אורח החיים המוחצן והראוותני הקודם שלי היה פשוט מנגנון הגנה בתת-מודע שלי כדי לכסות את כניעותי הטבעית. אם קריסטן הייתה זו שגילתה את זה, הרי שבטח שהיא זו שראויה לקצור את הפירות מכך. זה הדהים אותי באיזו קלות היא נכנסה לתפקיד, והיא נראתה נינוחה לחלוטין להיות בבעלות על שפחה. איפשהו עמוק בתוכי, עדיין הרגשתי מושפלת לשרת את חברתי הטובה ביותר, אבל ההרגשה הזאת נרמסה בהדרגתיות על ידה. ניקיתי את החדר שלה, הכנתי לה ארוחות, כיבסתי וגיהצתי את בגדיה, וכל הזמן הזה היא פשוט התבטלה על הספה כל היום וצפתה בטלוויזיה, ומידי פעם קראה לי לשרת אותה בדרך כלשהי.
ביליתי כל כך הרבה שעות באותו סוף שבוע בכריעה על ברכיי תוך שאני מעסה את כפות רגליה בזמן שהיא נרגעת, וזה רק עודד את ירידתי לעבדות. אני חושבת שהיא צדקה, יש לי פוט פטיש. זה בדיוק לקח רגע להיווכח בדבר כשהיא הניחה את כף רגלה על פניי כדי שאוכל להבין זאת, אבל משהו בהחלט קרה. והייתי חייבת להודות, כפות רגליה היו מדהימות. מידה 37, שזופות, מלוטשות בכסף, עם טבעת רגל על האצבע הסמוכה לבוהן של כל כף רגל, וצמיד קרסול ברגל ימין. כפות רגליים של אלילה. כרעתי לפניה, תוך כדי שנישקתי ועיסיתי את כפות רגליה כשהיא צופה בטלוויזיה, וזה הרגיש נכון. היא הייתה מסתכלת עליי למטה מחייכת לעצמה, בידיעה שכבשה אותי לחלוטין. היא נראתה כל כך מלכותית וראויה לסגידה כשישבה מעליי, והייתי מסניפה ומלקקת את כפות רגליה כל עוד היא רצתה בכך.
"האם את נהנית לשמש כשפחה שלי?", שאלה תוך כדי שהעקב היחף שלה לוקק ונאכל על ידי.
"כן קריסטן, אני אוהבת להיות השפחה שלך, אעשה כל מה שתצווי עליי", עניתי. לא יכולתי להאמין למילים שיצאו מפי. אני שמחה להיות שפחה של החברה הכי טובה שלי?! למה נהפכתי להיות?! התחלתי לדאוג ברצינות מהווידוי האחרון שלי ומההשלכות של מצבי החדש בחיי. מה החברות שלי בבית הספר היו חושבות אם הן היו רואות אותי ככה? אין ספק שנפלתי מראש המדרג החברתי, וקריסטן ישר הגיעה לפסגה. היא הבחינה בחולשה שלי ולקחה את הסיכון בשתי כפות ידיה, או יותר נכון: בשתי כפות רגליה.
"אני יודעת שכן, ואני הולכת ליהנות לצוות עלייך ציוויים מכאן ואילך, רבקה", היא אמרה ושברה אותי משביל המחשבה שלי.
"את צריכה לאסוף אותי לבית הספר מחר ואז לסחוב את הספרים שלי לשיעור. זה יהיה כל כך מדהים! ואני רוצה שתיקראי לי 'גבירה', הבנת שפחה שלי?", היא אמרה ובעטה בשובבות בצדי ראשי.
"כן הגבירה קריסטן", עניתי, עדיין מלקקת את כפות רגליה, לאט לאט עובדת בדרכי במעלה הסוליות שלה. היא הגביה מעט את כפות רגליה והוציאה אותן מחוץ להישג לשוני, והפתעתי את עצמי כשאינסטינקטיבית ניסיתי להגביה את ראשי ולעקוב אחריהן עם לשוני, אך לשווא. הן היו רחוקות מידי. המאמץ שלי רק הוציא ממנה סשן צחקוקים מחודש.
"את כל כך מכורה לכפות רגליי שזה מצחיק. אם רק היית מספרת לי על הסוד הקטן שלך מזמן. הייתי יכולה להשתמש בשפחה במשך שנים. האם זה לא מרגיש לך נכון כשאת כורעת לרגליי במקום שאת מעמידה פנים שאת דומיננטית וחובטת בי כמו פעם? זה לא יותר טבעי בשבילך לשרת בחורה עילאית כמוני? אני לא מאמינה שאת השפחה שלי עכשיו, הכלבה הגדולה רבקה, הילדה הקטנה שלי, שפחת ליקוקי כפות הרגליים שלי! אני כל כך נהדרת!". קריסטן כמעט צעקה כמה היא מדהימה, עד שהמילים עלולות להישמע מחוץ לבית.
היא השיגה את הכוח הזה כל כך במהירות, את הכוח שפעם היה שלי. דבריה רק גרמו לי להמריץ את עצמי כשהמשכתי לחתור להגיע לכפות רגליה עם לשוני, מכמיהה לסגוד להן. היא חייכה אליי, מביטה למטה משועשעת מהמאמץ שלי ללקק את כפות רגליה, ואז בחרה לפנק אותי ולהחזיר את כפות רגליה להישג לשוני. מיד הכנסתי את אצבעות רגליה לפה שלי ומצצתי כל אצבע בנפרד, והוצאתי ממנה מקהלת אנחות וגניחות. היא עצמה את עיניה ושקעה שוב בספה כשהתענגתי מכפות רגליה.
"את כל כך פתטית. אני באמת חתרתי להידמות אלייך בעבר. איזה בזבוז זמן זה היה. עכשיו אני הולכת לנמנם. אל תפסיקי ללקק!", היא פקדה, כשנכנסה לתנוחת מנוחה על הספה.
"כן הגבירה קריסטן", הייתה התגובה היחידה שלי.
__________________________________________________________
שמי רבקה. בשלוש השנים האחרונות נחשבתי לילדה הכי יפה והכי פופולרית בבית הספר. מלכת הכיתה. אני לא יכולה לומר שנולדתי נעלה על פני כל חברותיי, אבל ללא ספק יכולתי להתגאות במעלותיי על פניהן. כמובן שלהיות הילדה הכי יפה בבית הספר פירוש הדבר שיש לי חברות שפוטות שיעשו כל דבר שאומר להן לעשות. כולן היו מדהימות ויפיפיות בעצמן, אבל פשוט היה חסר להן את היתרון הנוסף שיש לי. אתאר לכם קצת את עצמי: אני צעירה בת 18 עם גוף מושלם וטבעי - איני צריכה להתאמן על מנת לשמור עליו כמושלם. יש לי שיער חום ארוך, עיניים ירוקות ועור שזוף חלק ורך. בכל פעם שאני מתהלכת ברחוב, גברים וגם נשים מריירים אל מול המראה שלי, ואני כמובן אוהבת את זה. כל דבר בחיי הוא מושלם. ההורים שלי נותנים לי כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, ולא הייתי משנה משהו מחיי בשום אופן.
כמובן שלהיות הטובה ביותר, פירוש הדבר שאני מקבלת את כל הפריבילגיות המיוחדות. אני עומדת בראש קבוצת המעודדות של בית הספר - שאני גאה בה במיוחד, כי עבדתי קשה מאוד כדי להשיג את המשרה הזאת וניצלתי כל הזדמנות שהייתה לי כדי להלקות בבנות הקבוצה על מנת לחשל ולגבש אותן. אני מנהיגה נוקשה, אבל אני חושבת שכולן מבינות את העבודה כדי להפוך לטובות ביותר. טובות ביותר חוץ ממני כמובן, האא!
יש לי אוסף גדול של חברות שעוקבות אחריי לכל מקום שאני צועדת אליו, ותלויות לחלוטין בכל מילה שיוצאת מפי. מתוקף היותי הכי מקובלת, אני מקבלת את כל ההחלטות של קבוצת המעודדות שלנו, ושאר הבנות כמעט ולא מפקפקות בדבריי. זו אחת מהפריבילגיות מהיותי הדבורה המלכה, והתרגלתי לזה שכולם מצייתות לפקודותיי.
החברה הקרובה ביותר אליי היא כנראה קריסטן. אנחנו מכירות אחת את השנייה זמן רב, והייתי קוראת לה בקלות החברה הטובה ביותר שלי. היא גם כן יפיפייה ומדהימה, בדיוק כמוני. אנחנו למעשה דומות מאוד במראה שלנו, מלבד הבדל עיקרי אחד, והוא שקריסטן היא בעלת שיער בלונדיני. היא נמוכה ממני בערך ב-15 ס"מ, וזה מתאים לי, כי אני חושבת שלהיות גבוהה ממנה עוזר לחבר'ה לשים לב אליי יותר. השדיים שלה מעט יותר קטנים משלי, ואני אוהבת להשוויץ בזה, אבל עדיין שלה נראות יותר פרופורציוניים לשאר חלקי גופה. אם היא הייתה יודעת כמה טוב היא נראית, היא הייתה עשויה להיות יריבה ראויה שלי על התואר "מלכת הכיתה". עם זאת היא חסרת ביטחון, ולכן היא תמיד תהיה בצלי. ככה אני אוהבת את זה בכל מקרה. היא תמיד מנסה בדרכים שונות לרצות אותי, והיא תעשה כל מה שאומר לה לעשות. זה כאילו שיש הבנה בינינו - אני השולטת והיא העוזרת שלי.
הכל היה מושלם בחיי עד לאחרונה. הלימודים בבית הספר היו משעממים כרגיל, וממש ציפיתי כבר לסופ"ש. קריסטן ניגשה אליי במסדרון וסיפרה לי שהוריה יוצאים לחופשה לשבוע, ושאלה אם ארצה לבלות את סוף השבוע בביתה. בטח, למה לא, חשבתי. זה בטח יכול להיות כיף. נוכל לעשות אחת לשנייה מייקאובר, לרכל על החבר'ה, אולי אפילו להשתכר במשקאות היקרים של הוריה.
הגעתי לביתה בערך ב-17:00, ובילינו את השעות הבאות בסלון בצפייה בכמה סרטי DVD בטלוויזיה של קריסטן, והשתוללנו עם ארון היין של אביה. לא אכלתי, אז יכולתי להרגיש את השפעת היין עולה ישר לראשי, אבל לא רציתי להראות זולה מידי מול קריסטן ולהשפיל את עצמי. קריסטן לעומת זאת נראתה טבעית מאוד בהשפעת היין, ותהיתי אם היא שותה לעיתים קרובות.
לפתע שמתי לב לריח מוזר באוויר, וזה גרם לאף שלי להתכווץ. הריח בלבל אותי לרגע, לפני ששמתי לב שקריסטן מסירה את גרביה לידי על הספה. מצאתי את ההזדמנות שלי לעשות קצת כיף, אז התכופפתי ודיגדגתי את כף רגלה, והוצאתי ממנה צחקוקים מקסימים. קריסטן בטח ממש רגישה לדגדוגים, זאת הבנתי מכך שהיא התכווצה בכל הספה. הייתי צריכה לאחוז בקרסולה בחוזקה באצבעותיי, תוך כדי שאני מריצה את אצבעות ידי השנייה על הסוליה שלה ובין אצבעות רגליה.
כשניסתה להשתחרר מהייסורים שגרמתי לה, הרימה קריסטן בשובבות את כף רגלה החופשית אל פניי, ומשום מה לא ניסיתי להתרחק ממנה. יכולתי לחוש בעקצוץ בין רגליי ברגע שאצבעות רגליה יצרו קשר עם לחיי, ולא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שטמפרטורת החדר עולה במהירות, ופתאום הרגשתי מבולבלת, והבילבול עלה בכל שנייה שחלפה. מדוע לא יכולתי פשוט לדחוק את כף רגלה ממני? קריסטן הביטה בי באופן מוזר, כאילו חיכתה שאעשה משהו, וההיסוס שלי לא עזר בכלל למצב שלי. לאט לאט היא התחילה למרוח את כף רגלה המיוזעת על פניי, על מצחי, על שפתיי, ובסופו של דבר אחזה את אפי בין אצבעות רגליה. עיניה לא עזבו את עיניי לרגע, והיא נראתה מופתעת מכך שלא הבעתי שום התנגדות. והיא לא הייתה היחידה. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להרים את ידיי ולהרחיק את כף רגלה, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת.
עם חלוף הזמן, קריסטן החליקה את כף רגלה השנייה מכף ידי וחיקתה את התנועות הקודמות שלה על פניי. הריח שנדף מכפות רגליה היה די חזק, כתוצאה מאימון המעודדות של אחר הצהריים, ופשוט ישבתי שם ונתתי לה למרוח את שתי כפות רגליה העייפות על פניי תוך כדי שאני שואפת את ריחן לתוכי. גיחוך הופיע על שפתיה, תוך כדי שאצבעות רגל ימין שלה עברו לאט לאט על פי, בעוד שאפי נשאר שקוע היטב בין אצבעות רגל שמאל שלה. באותו רגע הבנתי שיש בינינו הבנה חדשה, והיחסים בינינו לא ישארו אותו דבר כפי שהיו עד היום. זה היה מאוחר מידי כדי לנסות להציל את עצמי מהמצב, וקריסטן השתלטה במהירות על הסיטואציה. לראשונה בחיי כבר לא הרגשתי נעלה, ונאבקתי כדי להשקיף על עיניה. בסופו של דבר השפלתי את עיניי לעבר הרצפה, תוך כדי שאני שומעת צחקוקים קצרים מעבר קריסטן. היא הבינה עכשיו שזה עתה תפסה את מקומי כראש קבוצת המעודדות, והיא סימנה את המעמד החדש שלה על ידי דחיקת אצבעות כף רגלה הימנית לשפתיי.
לא הבעתי שום התנגדות למצב, ואיפשרתי לאצבעות רגליה להיצמד לשפתיי ולהיכנס לפי. היא הניפה את אצבעות רגליה והניחה אותן לנוח על לשוני, תוך כדי שהיא פלטה גניחה שקטה. הרמתי את עיניי מעלה לכיוונה, לא לגמרי בטוחה מה לעשות לנוכח האצבעות שנגעו לראשונה בלשוני. ראיתי אותה נינוחה, מסמנת לי עם ראשה לשתף פעולה. השפלתי חזרה את עיניי לרצפה והתחלתי למצוץ את אצבעותיה. שוב שמעתי צחקוק מכיוונה. הופתעתי לטובה, כי הטעם של כפות רגליה לא היה כל כך גרוע כמו שציפיתי. טעם מעט מלוח בגלל הזיעה, אבל בהחלט נסבל. קריסטן החלה להזיז את כף רגלה השמאלית במעגלים תוך כדי שמירה על האף שלי בין אצבעות רגליה, מה שהקשה עליי למצוץ את אצבעות רגל ימין שלה כראוי, למרות שכן הצלחתי לשמור אותן בתוך פי. לפתע הרגשתי אותה דוחפת אותי כלפי מטה עם שתי כפות רגליה על פניי, ושוב לא הבעתי שום התנגדות. היא בהדרגה דחפה אותי מהספה אל הרצפה רק בעזרת כפות רגליה, ומצאתי את עצמי כורעת על הרצפה אל מולה. פניה קרנו עכשיו, וחיוך רחב וגדול ניסך על פניה. לא הייתי מסוגלת להביט בעיניה. כל כך התביישתי.
נראה שהמיקום החדש שלי: כורעת אל מולה, לא השביע לגמרי את רצונה, והיא המשיכה לדחוף אותי למטה עם כפות רגליה. פשוט לא הייתי מסוגלת להתנגד ולא הצלחתי להבין מדוע. תמיד הייתי בשליטה מול אנשים בצורה כל כך מובהקת ופשוטה, אז מדוע אני מתקשה לעמוד מול הבחורה הזו, שכל השנים הייתה בצלי ועשתה כל מה שאמרתי לה לעשות?! איך אני מאפשרת לה להשפיל אותי כך?! בסופו של דבר הרגשתי את צידי ראשי נוגע ברצפה, כששתי כפות רגליה עדיין באותה תנוחה על פניי. לאורך כל הירידה שלי מהספה אל הרצפה, נשארתי למצוץ את אצבעות רגליה. כשבאתי לשכב על הרצפה על הצד באופן מלא, הוציאה קריסטן את כף רגלה השמאלית מהאף שלי והניחה את אצבעות רגליה על כתפי ועל גבי - דוחפת אותם הרחק ממנה, כך שאני שוכבת כשפניי נמצאים למרגלות הספה ושאר גופי שוכב מורחק ממנה. לאחר מכן היא החזירה את כף רגלה השמאלית למנוחה על פניי, תוך כדי שאני ממשיכה למצוץ את אצבעות כף רגלה הימנית. קריסטן חזרה להתבונן בטלוויזיה, תוך כדי שאנחנו באותו המצב - כפות רגליה על פניי, מידי פעם נכנסות לפי ודורשות ממנו שירות. נשארנו במצב זה למשך כל הסרט. קריסטן ישבה בנוחות על הספה, ואני שכבתי על הרצפה כשפניי הם הדום לכפות רגליה. אף אחת מאיתנו לא אמרה מילה במשך כל הזמן הזה.
כפות רגליה של קריסטן נחות על פניי שלמרגלות המיטה
לאחר שהסרט הסתיים, קריסטן הוציאה את אצבעות רגליה מפי, ניגבה וייבשה אותן בשערותיי, קמה וצעדה לעבר הדלת. בלי להסתובב היא אמרה: "אני הולכת לישון". נשארתי שוכבת באותה תנוחה למשך שאר הלילה. קריסטן לא הציעה לי מיטה לישון ולא ידעתי מה לעשות עם זה. שיחזרתי שוב ושוב את האירועים בראשי, וניסיתי להבין מדוע נתתי לה לשלוט בי בצורה כזאת. האם בעצם עמוק בתוכי רציתי שהיא תשלוט בי כך?! שכבתי שם לאורך הלילה וניסיתי לחשוב מה אומר לה למחרת. אולי אוכל להעביר את האירועים הללו ולהציג לה אותם כבדיחה. אבל על מי אני עובדת? עמוק בפנים ידעתי שאין שום דרך נוספת להסביר את אירועי הלילה.
מבלי ששמתי לב הבוקר הגיע ולא הספקתי לחטוף שינה. קריסטן ניכנסה בנחת אל הסלון לבושה בחלוק וגילגלה את עיניה מטה כשהבחינה בי. תמיד ידעתי שהיא מדהימה, אם כי בגלל שהייתי מאוהבת בעצמי לא ממש שמתי לב לזה במיוחד. אולם הדברים היו שונים כעת, יכולתי לראות כמה היא באמת יפיפייה, והפעם היה בה משהו נוסף. הדבר הזה שהיה פעם שלי. קריסטן נשענה על מסגרת הדלת כשזרועותיה שלובות, אותו חיוך נסוך שוב על פניה. היא נעצה בי מבט רציני וחיכתה שאומר משהו. ניסיתי למצוא מילים, אולם פשוט התפוררתי תחת מבטה והבטתי אל עבר הרצפה. הרגשתי כל כך פתטית. קריסטן ציחקקה וניגשה לעברי.
"היית ככה כל הלילה?", שאלה. הרמתי את מבטי אל פניה מספיק זמן כדי לראות גיחוך ענק, ואז במהירות השפלתי את מבטי לכפות רגליה, ייסוריי מהערב הקודם. היא ציחקקה לעצמה ואז פנתה לעבר המטבח להכין לה ארוחת בוקר. כשעזבה את הסלון ידעתי שאני חייבת לצאת מכאן בהקדם האפשרי. לא יכולתי להתמודד איתה כי פשוט לא ידעתי מה להגיד לה. כיסיתי את פניי עם ידיי מבושה, וקיוויתי שכל מה שהתרחש אמש היה חלום. לפתע נבהלתי תוך הרחמים העצמיים שלי מהטלוויזיה שנדלקה, והסרתי את ידיי כדי לראות את קריסטן יושבת על הספה מעליי עם דגני הבוקר שלה. היא לא הכינה מנה גם עבורי, ובכל מקרה לא ציפיתי ממנה לעשות זאת. קריסטן התחילה לאכול את ארוחת הבוקר שלה ואז הרימה כאילו בטבעיות את שתי כפות רגליה והניחה אותן על פניי. שוב הרגשתי שגל של בושה שוטף אותי, בייחוד בגלל שלא יכולתי להתנגד, יחד עם העובדה שהיא ידעה שלא אביע שום התנגדות.
נשארתי תחת כפות רגליה של קריסטן בזמן שהיא נהנתה מארוחת הבוקר שלה. הופתעתי למעשה באיזו קלות קריסטן הסתגלה ליחסים החדשים שהתפתחו בינינו. היא הייתה בצל שלי כל כך הרבה זמן, שהייתי מצפה שתהיה קצת זהירה והססנית יותר, אבל אני משערת שהעובדה שלא ניסיתי אפילו לעצור אותה עזרה לה מאוד. קריסטן שיפשפה בעדינות את פניי עם סוליותיה היחפות, וכשסיימה את ארוחת הבוקר הסירה במהירות את כפות רגליה.
"אני הולכת להתקלח, תכיני לעצמך משהו לאכול וחכי לי בחדר השינה שלי, אנחנו צריכות לשוחח קצת, אני חושבת". טון הדיבור שלה היה רך, ובכל זאת רציני ופשוט הינהנתי בתגובה. חיוך ניסך על פניה כשהביטה בי, ואז קמה מהספה ועשתה את דרכה לעבר חדר האמבטיה. התיישבתי ממקומי האופקי בפעם הראשונה זה 12 שעות, לא בטוחה מה עליי לעשות. המחשבה הראשונה שלי הייתה לרוץ משם לדלת ולברוח כמה שיותר מהר, אבל קריסטן צודקת - למרות שלא רציתי, אנחנו חייבות לדבר. הייתי צריכה להסדיר את היחסים ביננו ולהגיד לה שאירועי ליל אמש לא שינו דבר ביננו. אני עדיין הייתי ראש קבוצת המעודדות, לפחות חשבתי כך, אבל איך אני הולכת לשכנע אותה בכך אם אפילו אני מסופקת בזה?!
לא טרחתי להכין לעצמי שום דבר לאכול מכיוון שהרגשתי שבכל מקרה לא אהיה מסוגלת להכניס משהו לבטן שלי, אז פשוט ישר פניתי לחדר השינה של קריסטן והתיישבתי במיטתה, ממתינה שתצא מהמקלחת. גם קריסטן לקחה את הזמן שלה במקלחת, כחצי שעה בילתה שם, בוודאי חושבת שנשארתי באותה תנוחה, שכובה למרגלות הספה כל הזמן הזה. החלטתי שאני אדבר ראשונה, ואגיד את מה שיש לי להגיד קודם, לפחות כך יהיה לי סיכוי להחזיר את מצב היחסים ביננו לקדמותו. שמעתי את דלת המקלחת נפתחת והכנתי את עצמי. כעבור כמה דקות קריסטן נכנסה לחדרה כשהיא לבושה במגבת קטנה שנראתה כמו חוט דנטלי, תוך כדי שהיא מסרקת את שיערה. בהתחלה נדהמתי מהמראה, אבל מהר מאוד התאוששתי והתחלתי לדבר. "קריסטן, אמממ... אני רק רוצה להבהיר שאמש היה אמממ... פשוט כיף וזה לא אומר כלום..."
"למה את יושבת על המיטה שלי?! איפה אני אמורה לשבת בזמן שאני מתייבשת?!", היא אמרה בפתאומיות וקטעה את דבריי. הסתכלתי עליה קצת בבלבול, והיא הרימה את שתי ידיה והביטה בי כאילו אני טיפשה. לא הייתי בטוחה מה לעשות, עד שהיא כיוונה את ראשה לכיוון הרצפה. לא היה איפה עוד לשבת, ואם היא הייתה זקוקה למיטה שלה, אז אני מניחה שזה הגיוני. החלקתי מהמיטה והתיישבתי על הרצפה, קריסטן המשיכה ללכת בנינוחות, חלפה על פניי, התיישבה באלגנטיות על המיטה וחצתה את רגליה מולי. היא הניחה את מברשת השיער על השידה שלה וקיבלה את זרועותיה על החזה שלה, תוך הבעת אותו חיוך מוכר בפניה.
"תמשיכי", היא מלמלה.
"כן, אממ... כמו שאמרתי, זה היה פשוט כיף, זה לא אומר כלום, ואני לא יודעת למה לא אמרתי לך להפסיק". נשמעתי כל כך פתטית עד שהמילים יצאו, אפילו אני בעצמי לא האמנתי למילים שיצאו מפי, אז אני לא יודעת למה אני חושבת שהיא תקשיב להן.
"לא אמרת לי להפסיק כי נהנית מזה, למה אחרת היית נותנת למישהו לשפשף את כפות הרגליים שלו בפרצוף שלך אלא אם כן את רוצה בזה?". תגובתה הייתה חדה, ישרה ועניינית, איך הייתי אמורה להצדיק את מעשיי עכשיו? היא נשמעה כל כך בטוחה כשהמילים יצאו מפיה, תכונה שהייתה בעבר שייכת לי, ונראה שהיא משתלטת עליי ביותר מדרך אחת. מצד שני, אני נשמעתי כמו גמבה פתטית מגמגמת.
הרמתי את עיניי אליה לרגע, מספיק זמן כמה לקלוט את חיוכה המבין, ואז נתתי לעיניי להיסחף חזרה לרצפה בין כפות רגליה המתנדנדות. "אני לא יודעת" הייתה התגובה היחידה שלי. יכול להיות שזה היה דבר פתטי לומר, אבל זו הייתה לגמרי האמת. לא היה לי מושג למה התנהגתי כמו שהתנהגתי.
"בטח יש לך פוט פטיש או משהו כזה", אמרה. "אני מניחה שאת ממש אוהבת כפות רגליים של אנשים, אני יכולה להבין למה את אוהבת את שלי, הן יפיפיות, אבל מעולם לא שיערתי עלייך שאת כזאת. תמיד היית כל כך כלבה בעיניי, מתנשאת מעליי ומשתלטת על הסביבה כשאני לידך. זרמתי עם זה רק כדי שאוכל להישאר בקבוצת המקובלות, אבל לא ממש אהבתי אותך הרבה זמן. אבל הכל בסדר עכשיו, הגילוי הקטן הזה משנה את הכל". הופתעתי כמה היא הייתה חסרת רחמים, מעולם לא ידעתי שהיא לא אוהבת אותי. כן, הייתי קצת כלבה אליה, אבל ככה זה היה, זה הגיע עם הטריטוריה. ופוט פטיש?! על מה היא מדברת?! בהחלט לא אהבתי את כפות רגליהם של אנשים, לפחות לא חשבתי שאני אוהבת.
"אין לי פוט פטיש, אני לא יודעת למה נתתי לך לעשות לי את זה, אבל אני לא אוהבת כפות רגליים, וזה לא משנה כלום בינינו", אמרתי, מנסה לשחזר את הסטטוס שלי.
המשכתי לשבת והסתכלתי בין כפות רגליה, חיכיתי לתגובתה, אבל זו מעולם לא הגיעה. אחרי דקה או שתיים הרמתי את מבטי לראות אותה עדיין מחייכת, ואז הרימה אט אט את שתי כפות רגליה והניחה אותן על פניי. שוב לא ידעתי מה לעשות, פשוט הרגשתי כלואה ואבודה לחלוטין. הייתי בטוחה שלא אהבתי כפות רגליים, מעולם לא חשבתי עליהן קודם לכן, אבל כשכפות רגליה היו על הפנים שלי, הרגשתי אבודה לגמרי. ישבתי שם על הרצפה במשך עשר דקות, תוך כדי שהיא משפשפת את כפות רגליה על פניי. העיניים, האף, הפה, הלחיים והמצח שלי קיבלו טיפול זהה, ולא התנגדתי לכל אורכו. דווקא הרגשתי מעט מאוכזבת מכך שכפות רגליה הנקיות והמבריקות לא היו בעלות ניחוח זהה ללילה הקודם, הרגשה שהדאיגה אותי - האם היא צדקה לגביי?!
לאחר שהשפילה אותי לחלוטין, קריסטן סיימה את ייסוריי, הסירה את כפות רגליה מפניי והניחה אותן על שתי כתפיי, תוך שאני יושבת בין רגליה. היא פלטה את אחד מהצחקוקים הקטנים שלה ואז החלה לדבר. "אני מניחה שזה מוכיח את הנקודה שלי, את אוהבת כפות רגליים, אפילו לא ניסית לעצור אותי". היא נראתה כל כך מאושרת מעצמה כשהמשיכה.
"אז היחסים ביננו הולכים להשתנות, לא?". היא הרימה את כף רגלה הימנית ותפסה את אפי בין הבוהן והאצבע הסמוכה לבוהן, מושכת אותו ומכריחה אותי להנהן בהסכמה.
"לא?", היא חזרה. היא שיחררה את האף שלי והשפלתי מבט אל הרצפה. הרגשתי מובסת לחלוטין כששמעתי את עצמי לוחשת "כן קריסטן". מה עוד יכולתי לומר? הרגע נתתי לה לשפשף את כפות רגליה על פניי למשך עשר דקות שלמות, אז איך אוכל לנסות להכחיש שאני אוהבת את זה?! ולמה אהבתי את זה? לא ממש הצלחתי להבין את הסיבה, אבל פשוט הרגשתי כיף להרגיש את כפות רגליה.
"זה כל כך נהדר!", המשיכה קריסטן, "רציתי להיות ראש קבוצת המעודדות כל כך הרבה זמן. עכשיו יש לי סוף סוף הזדמנות להציב את עצמי במקומך. התייחסת אליי כשפוטה שלך כל כך הרבה זמן, תמיד מזלזלת ומחלקת לי פקודות. בכל פעם שבחור מתעניין בי, את תמיד צריכה להיכנס באמצע ולהיות במרכז תשומת הלב. ובכן, זהו זה! מעכשיו את תעשי את מה שאני אומרת לך!". לא יכולתי להאמין למה שהיא אומרת, האם היא מטורפת?
"בשום אופן לא אעשה את מה שאת אומרת לי. יצאת מדעתך?", אמרתי, מנסה בכל כוחי להישמע אסרטיבית. קריסטן הביטה בי וצחקה בקול רם, מפתיעה אותי לחלוטין. לאחר מכן היא דחפה בכוח את אצבעות כף רגלה הימנית לתוך פי תוך כדי שהיא נועלת את כף רגלה השמאלית על העורף שלי, מושכת את ראשי לעברה. כמעט נחנקתי כאשר אצבעות רגליה כפו את דרכן בין שפתיי.
"אוח, פשוט תשתקי ותמצצי את אצבעות רגליי", היא אמרה וצחקקה תוך כדי. לא יכולתי להאמין על עצמי, אבל צייתתי למישהו בפעם הראשונה בחיי. התחלתי למצוץ את אצבעות הרגליים שלה כמו שציוותה עליי, ואפילו לא חשבתי להפסיק. דחפתי את לשוני בין הבוהן לאצבע הסמוכה לבוהן, וקיבלתי ממנה הנהון מאשר בתגובה. הייתי למעשה גאה בעצמי שריציתי אותה, מה ששוב בלבל אותי.
"ילדה טובה, זה מרגיש מאוד נעים, תראי, זה המקום שאת שייכת אליו עכשיו, לכפות רגליי, עושה כל מה שאני מצווה עלייך", היא אמרה, לועגת לי לחלוטין. החלק הגרוע ביותר היה שעלה על דעתי שדבריה הם כנראה אמת. אחרי הכל, באמת רציתי למצוץ ולינוק את אצבעות רגליה. אתמול הייתי הילדה הכי פופולרית בבית הספר, היום אני מוצצת את אצבעות רגליה של אחת מנתינותיי.
תוך כדי שאני עובדת על אצבעות רגליה, קריסטן נשכבה על מיטתה ושילבה את כפות ידיה מאחורי ראשה בתנוחה של מנוחה. הרמתי את עיניי אליה, שמתי את אצבעות רגליה בפי והתפעלתי מיופיה. היא באמת הייתה מהממת, בקושי האמנתי שלא ראיתי את זה קודם לכן. הרגשתי ערבוב בבטני וחששתי מהמובן מאליו, שאני נדלקת עליה תוך כדי שאני משרתת אותה בתנוחה המשפילה הזאת.
"מוטב שתתרגלי לשרת אותי, כי את הולכת לעשות זאת לעיתים קרובות. זהו! את תהיי השפחה הקטנה שלי מעתה והלאה, ממהרת כדי לחכות על יד כפות רגליי? עכשיו, תלקקי ליקוק גדול!", היא ציוותה בהתרגשות, ואני צייתתי מיד.
התחלתי בהעלאת הלשון מהעקב לקשת שלה, תוך שאני מתענגת מהטעם הממכר לאורך כל הדרך. היא גנחה כשהלשון שלי החליקה לאורך הסוליה החלקה שלה, וזה רק דחק אותי לעבוד בהתלהבות רבה יותר. הדברים התבהרו עכשיו, אני נהייתי שפחה של קריסטן ולא היה שום דבר שיכולתי לעשות בקשר לזה. הייתי פשוט בחלום. קריסטן הייתה עליונה עליי מכל הבחינות, והרגשתי נכון לשרת אותה. הייתי מצייתת לכל פקודה שהייתה פוקדת עליי.
נראה כי סוף השבוע ההוא עבר כל כך מהר. קריסטן צדקה, ביליתי כל הזמן בזחילה והמתנתי אל עבר כפות רגליה. באותו סוף שבוע כל מה שקריסטן רצתה, היא קיבלה ממני. היא הייתה מאוד תובענית ושליטתה בי גברה עד כדי כך שצייתתי ללא היסוס. פשוט לא יכולתי לעמוד בפניה ותהיתי אם אורח החיים המוחצן והראוותני הקודם שלי היה פשוט מנגנון הגנה בתת-מודע שלי כדי לכסות את כניעותי הטבעית. אם קריסטן הייתה זו שגילתה את זה, הרי שבטח שהיא זו שראויה לקצור את הפירות מכך. זה הדהים אותי באיזו קלות היא נכנסה לתפקיד, והיא נראתה נינוחה לחלוטין להיות בבעלות על שפחה. איפשהו עמוק בתוכי, עדיין הרגשתי מושפלת לשרת את חברתי הטובה ביותר, אבל ההרגשה הזאת נרמסה בהדרגתיות על ידה. ניקיתי את החדר שלה, הכנתי לה ארוחות, כיבסתי וגיהצתי את בגדיה, וכל הזמן הזה היא פשוט התבטלה על הספה כל היום וצפתה בטלוויזיה, ומידי פעם קראה לי לשרת אותה בדרך כלשהי.
ביליתי כל כך הרבה שעות באותו סוף שבוע בכריעה על ברכיי תוך שאני מעסה את כפות רגליה בזמן שהיא נרגעת, וזה רק עודד את ירידתי לעבדות. אני חושבת שהיא צדקה, יש לי פוט פטיש. זה בדיוק לקח רגע להיווכח בדבר כשהיא הניחה את כף רגלה על פניי כדי שאוכל להבין זאת, אבל משהו בהחלט קרה. והייתי חייבת להודות, כפות רגליה היו מדהימות. מידה 37, שזופות, מלוטשות בכסף, עם טבעת רגל על האצבע הסמוכה לבוהן של כל כף רגל, וצמיד קרסול ברגל ימין. כפות רגליים של אלילה. כרעתי לפניה, תוך כדי שנישקתי ועיסיתי את כפות רגליה כשהיא צופה בטלוויזיה, וזה הרגיש נכון. היא הייתה מסתכלת עליי למטה מחייכת לעצמה, בידיעה שכבשה אותי לחלוטין. היא נראתה כל כך מלכותית וראויה לסגידה כשישבה מעליי, והייתי מסניפה ומלקקת את כפות רגליה כל עוד היא רצתה בכך.
"האם את נהנית לשמש כשפחה שלי?", שאלה תוך כדי שהעקב היחף שלה לוקק ונאכל על ידי.
"כן קריסטן, אני אוהבת להיות השפחה שלך, אעשה כל מה שתצווי עליי", עניתי. לא יכולתי להאמין למילים שיצאו מפי. אני שמחה להיות שפחה של החברה הכי טובה שלי?! למה נהפכתי להיות?! התחלתי לדאוג ברצינות מהווידוי האחרון שלי ומההשלכות של מצבי החדש בחיי. מה החברות שלי בבית הספר היו חושבות אם הן היו רואות אותי ככה? אין ספק שנפלתי מראש המדרג החברתי, וקריסטן ישר הגיעה לפסגה. היא הבחינה בחולשה שלי ולקחה את הסיכון בשתי כפות ידיה, או יותר נכון: בשתי כפות רגליה.
"אני יודעת שכן, ואני הולכת ליהנות לצוות עלייך ציוויים מכאן ואילך, רבקה", היא אמרה ושברה אותי משביל המחשבה שלי.
"את צריכה לאסוף אותי לבית הספר מחר ואז לסחוב את הספרים שלי לשיעור. זה יהיה כל כך מדהים! ואני רוצה שתיקראי לי 'גבירה', הבנת שפחה שלי?", היא אמרה ובעטה בשובבות בצדי ראשי.
"כן הגבירה קריסטן", עניתי, עדיין מלקקת את כפות רגליה, לאט לאט עובדת בדרכי במעלה הסוליות שלה. היא הגביה מעט את כפות רגליה והוציאה אותן מחוץ להישג לשוני, והפתעתי את עצמי כשאינסטינקטיבית ניסיתי להגביה את ראשי ולעקוב אחריהן עם לשוני, אך לשווא. הן היו רחוקות מידי. המאמץ שלי רק הוציא ממנה סשן צחקוקים מחודש.
"את כל כך מכורה לכפות רגליי שזה מצחיק. אם רק היית מספרת לי על הסוד הקטן שלך מזמן. הייתי יכולה להשתמש בשפחה במשך שנים. האם זה לא מרגיש לך נכון כשאת כורעת לרגליי במקום שאת מעמידה פנים שאת דומיננטית וחובטת בי כמו פעם? זה לא יותר טבעי בשבילך לשרת בחורה עילאית כמוני? אני לא מאמינה שאת השפחה שלי עכשיו, הכלבה הגדולה רבקה, הילדה הקטנה שלי, שפחת ליקוקי כפות הרגליים שלי! אני כל כך נהדרת!". קריסטן כמעט צעקה כמה היא מדהימה, עד שהמילים עלולות להישמע מחוץ לבית.
היא השיגה את הכוח הזה כל כך במהירות, את הכוח שפעם היה שלי. דבריה רק גרמו לי להמריץ את עצמי כשהמשכתי לחתור להגיע לכפות רגליה עם לשוני, מכמיהה לסגוד להן. היא חייכה אליי, מביטה למטה משועשעת מהמאמץ שלי ללקק את כפות רגליה, ואז בחרה לפנק אותי ולהחזיר את כפות רגליה להישג לשוני. מיד הכנסתי את אצבעות רגליה לפה שלי ומצצתי כל אצבע בנפרד, והוצאתי ממנה מקהלת אנחות וגניחות. היא עצמה את עיניה ושקעה שוב בספה כשהתענגתי מכפות רגליה.
"את כל כך פתטית. אני באמת חתרתי להידמות אלייך בעבר. איזה בזבוז זמן זה היה. עכשיו אני הולכת לנמנם. אל תפסיקי ללקק!", היא פקדה, כשנכנסה לתנוחת מנוחה על הספה.
"כן הגבירה קריסטן", הייתה התגובה היחידה שלי.
-----------
התעוררתי בבוקר למחרת בחדר השינה שלי. המחשבה הראשונה שלי הייתה שהכל היה חלום, אולם הטעם של כפות רגליה של קריסטן בפי גרם לי להבין שהכל היה אמיתי. לא התחשק לי בכלל להגיע לבית הספר. ידעתי שקריסטן מתכוונת להתענג על מעמדה החברתי החדש ולבלות את כל היום כשולטת ולהשפיל אותי, אך הגרוע מכל - ידעתי שאציית לה.
הגעתי לביתה בערך חצי שעה לפני תחילת הלימודים עם רכבי הפרטי שהוריי קנו לי זה לא מכבר. לקריסטן לא היה רשיון נהיגה, אז הנחתי שאהיה הנהגת הפרטית שלה מעתה ואילך. מעולם לא נתתי לאף אחת מחברותיי לנסוע יחד עימי ברכב לבית הספר, מכיוון שלא יכולתי לטרוח לבזבז את זמני בנסיעה לבתיהן. החניתי את מכוניתי מחוץ לביתה של קריסטן ודפקתי על דלתה. לקח לה חמש דקות שלמות לפתוח אותה, ואז היא פקדה עליי לכרוע על ברכיי במפתן הדלת ולנשק את שתי כפות רגליה. התפללתי שאף אחד מהשכנים לא מסתכל. לאחר מכן הייתי צריכה לפתוח את הדלת האחורית של מכוניתי בשבילה ולסגור אותה ברגע שהתיישבה. ההנחה שלי הייתה נכונה - קריסטן אכן התכוונה להשתמש בי כנהגת הפרטית שלה.
הגענו לבית הספר וחזרתי על הליך הדלת. ברגע שקריסטן יצאה מהרכב היא פקדה עליי לאסוף את שיערי בקוקו. אהבתי את השיער שלי וביליתי הרבה זמן באותו בוקר כדי שייראה יפה, וידעתי בדיוק למה היא רוצה שאאסוף ואקשור אותו. נראיתי כה רגילה כששיערי קשור לאחור, לעומתה שנותרה מהממת עם שיערה הבלונדיני הגולש וזורם עם הרוח.
הייתי צריכה לשמור על כבודי ולסרב, אולם במקום זאת פשוט השפלתי את מבטי לרצפה ומלמלתי "כן הגבירה קריסטן", תגובה שגרמה לה לחייך חיוך גדול. סחבתי עבורה את הספרים אל הכיתה כשהלכתי שני צעדים מאחוריה, כסימן לכבוד שלי כלפיה, כך לדבריה. שמתי לב שכל החבר'ה במסדרון מתאספים סביבה, ואף אחד לא הביט בי כמו קודם. נתקלנו בקבוצת החברות שלנו וקריסטן קיבלה מיד את תפקידי הקודם בתור מלכת הכיתה. כל הבנות בקושי אמרו לי מילה, וגם אלו שכן, לא קיבלו כל כך תגובה. הופתעתי באיזו קלות כולם קיבלו את קריסטן כמלכת הכיתה, ואותי כעוזרת שלה. קיוויתי שישימו כמה שפחות לב אליי, אולם תקוותי ארכה זמן קצר כשקריסטן אמרה לי להכניס את הספרים שסחבתי עבורה אל הלוקר שלה, ואני פלטתי בטעות "כן הגבירה". הבנות נראו מבולבלות לרגע קצר, ואז החלו לחייך ולצחקק. כנראה חשבו שזו בדיחה או התערבות כלשהי. בינתיים, קריסטן הפכה למושא החדש של הערצה, וביססה את עצמה כראש החבורה שלנו.
שאר יום הלימודים המשיך ללא אירוע מביך עבורי, והוקל לי שקריסטן לא השפילה אותי למרות שיכלה. אילו רק הייתי יודעת שהיא שומרת הכל להמשך.. היא התחילה להציע הצעות חדשות בקבוצת המעודדות, והציע את עצמה כראש קבוצת המעודדות החדשה, ואני כמובן נאלצתי להסכים לכל. התוצאה הייתה שקריסטן תפסה את מקומי והשתלטה בקלות גם על התפקיד הזה שלי. אהבתי להיות ראש קבוצת המעודדות ועבדתי כל כך קשה עבור התפקיד, ותוך שנייה הוא חמק ממני היישר לחיקה של קריסטן. כדי לחגוג את תפקידה החדש, היא הזמינה שתיים מחברותינו לביתה עם סיום הלימודים.
כמובן שממני היה מצופה להסיע את כל הבנות לביתה של קריסטן עם רכבי הפרטי, וכל הבנות צחקקו ביניהן בזמן שפתחתי את הדלת בפני קריסטן. שתי הבנות שהגיעו איתנו לביתה של קריסטן היו ניקול ופיי. לניקול שיער ארוך וג'ינג'י, שמסווה את עורה הטבעי החיוור. היא די נמוכה, אם כי כשאני מסתכלת עליה עכשיו, היא דווקא נראתה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי עד כה. ההשתלטות של קריסטן על תודעתי שינה את כל צורת ההסתכלות שלי על חברותיי, ועכשיו ראיתי אותן כפי שהן באמת - יפיפיות ומושכות. פיי הייתה הגבוהה בקבוצה שלנו, והיה לה שיער מתולתל שחור, שהשתלשל ברכות על כתפיה. הנוכחות שלה הייתה בולטת כשהיא עמדה לצידי, וכעת הרגשתי נחותה לגמרי לעומתה. מדהים איך הדברים השתנו.
כשהגענו הביתה, קריסטן צנחה על הספה והגביהה את כפות רגליה אל שולחן הקפה, בעודה עם נעליים. לאחר שהתמתחה ופיהקה, היא אמרה לבנות לשבת לידה משני צדיה, ולי לא נותר מקום נוסף לשבת מלבד הרצפה, אך בכל מקרה הייתי מוכנה לזה. קריסטן הביטה בי ישר לעיניים כשהשפתיים שלה חייכו את החיוך הכי מרושע וזדוני שראיתי אי פעם.
"ניקול, את יכול להדליק את ה-DVD בבקשה?", ביקשה קריסטן. ניקול קמה והפעילה את נגן ה-DVD והכניסה אליו את הסרט המיועד, כשקריסטן המשיכה ופנתה אליי: "ורבקה, את יכולה בינתיים להעניק עיסוי מפנק בכפות הרגליים העייפות של ראש קבוצת המעודדות החדשה בזמן שאנחנו צופות בסרט".
נחרדתי מכך שקריסטן עומדת להשפיל אותי מול הבנות. זה היה מספיק משפיל כשהן ידעו שאני משרתת אותה בבית הספר, אבל לראות אותי כורעת ומעסה את כפות רגליה? זה היה גרוע הרבה יותר. הרגשתי שפניי מתחממים וידעתי שעורי מאדים. סוף סוף זה הכה בי, עד לאן נפלתי, ואף על פי כן קיוויתי מאוד שלא תהיה קשה איתי יותר מדי. שכנעתי את עצמי שאם אציית לרצונותיה בלי פוזות, היא תהיה יותר קלה איתי ופחות תעמיד אותי בסיטואציות משפילות לעיני הבנות.
"כן הגבירה קריסטן", עניתי, תוך הימנעות מקשר עין על שלושתן. ניקול חזרה לשבת על הספה לאחר שהפעילה את הסרט ושמעתי את שלושתן מצחקקות ביניהן לנוכח תגובתי. זחלתי מול שולחן הקפה וכרעתי עם רגליי לאחור. נעלי ההתעמלות של קריסטן היו ישנות ושחוקות ואחרי פעילות אקטיבית, וידעתי שכשאחלוץ אותן מכפות רגליה הן יהיו ריחניות, אולם זה לא ממש הפריע לי, כי הייתי כבר רגילה לריח כפות רגליה, ואפילו חשבתי שזה ריח מפנק. לאט לאט התחלתי להתיר את שרוכיה ולחלוץ את נעליה, בזמן שהסרט התחיל ושלושתן כיוונו את תשומת ליבן למסך הטלוויזיה. לפחות כך הן לא יסתכלו עליי במהלך ההשפלה שלי, אם כי זה משפיל דיו כשאני משרתת אותה בזמן שהיא מתעלמת ממני לחלוטין.
סיימתי לחלוץ את נעל ימין של קריסטן ודפקתי מבט אל הגרב שלה שעדיין הייתה לבושה על כף רגלה. הריח שנבע ממנה פגע בנחיריי כמעט מיד, והוא היה הרבה יותר חזק מהרגיל. איבדתי את עצמי ברגע אחד ונשמתי נשימה עמוקה, אל מול מבטה המשועשע של קריסטן שצחקקה ונדנדה את אצבעות רגליה מתחת לאפי. ניקול ופיי הסתכלו זו על זו באופן מוזר ולא ממש הבינו את המצב, ואת מידת השיעבוד שלי לקריסטן. עברתי אל נעלה השנייה של קריסטן, וכשחלצתי אותה, נתתי את אותה שאיפה ארוכה כמו קודם - ריח ניחוח! כעת, כשנעלי הספורט של קריסטן הוסרו, התחלתי להעניק לכפות רגליה את הטיפול המגיע להן. סידרתי את כפות רגליה זו לצד זו, החלקתי את אצבעותיי מעבר לשתי כפות רגליה והנחתי אותן בעדינות מעל אצבעות רגליה. זה איפשר לאגודלי ללחוץ בחוזקה על הסוליות של כפות רגליה, לעסות ולהרגיע אותן ממאמצי אימון המעודדות. ריח כפות רגליה שנבע מגרביה נסחף אל נחיריי בעודי עושה את מירב מאמציי כדי לענג אותה כמה שיותר, מסובבת את אגודלי על קשתותיה, תוך ליטוף עדין של קצוות כפות רגליה בקצות אצבעותיי. ברור שהטכניקה שלי עבדה, כי תגובתה של קריסטן היה מבט מדושן עונג. היא נהנתה מאוד מהעבודה המושקעת שלי.
"האם גם לנו לא מגיע עיסוי מענג?", שאלה ניקול בהתרגשות, לאחר שהבחינה בעונג הנסוך בפניה של קריסטן.
"את תקבלי, אל תדאגי, אבל כרגע היא כולה שלי". קריסטן נאנחה כשדחפתי את אגודלי כנגד סוליות הגרביים שלה.
אז הבנתי שאני אצטרך לעסות גם את כפות רגליהן של ניקול ופיי. זה היה כל כך משפיל. שירתתי עכשיו שלוש בנות שהסתכלו עליי. באמת הגעתי לתחתית המדרגה. חשבתי על מצוקתי ההולכת וגוברת בזמן שעיסיתי את כפות רגליה של קריסטן במשך חצי השעה הבאה, ואצבעותיי העניקו תשומת לב מירבית לאצבעות רגליה, לסוליותיה ולעקביה של קריסטן. דאגתי שכל חלק בכפות רגליה יקבל מידה שווה של תשומת לב. בסופו של דבר קריסטן סימנה לי לעצור על ידי בעיטה לצד פניי. הרמתי את עיניי וראיתי את קריסטן נותנת את מלוא תשומת הלב שלה לטלוויזיה, מה שהשאיר אותי מסופקת כיצד עליי להמשיך מכאן. כשישבתי שם מבולבלת לרגלי הגבירה החדשה שלי, ראיתי את מבטה של ניקול. היא הנהנה בעדינות לעבר כפות רגליה שעדיין היו עם נעלי הספורט של קבוצת המעודדות, תוך כדי שהיא מגחכת גיחוך שובבי, וידעתי בדיוק מה לעשות. דיוושתי במהירות לשולי שולחן הקפה, עד שכרעתי על ברכיי אל מול כפות רגליה של ניקול, ואז התחלתי לחלוץ את נעלי הספורט שלה ללא היסוס. הייתי מאוכזבת מהריח שנבע מגרביה כיוון שלא היו ריחניות בעוצמה גבוהה כמו של קריסטן, אבל עדיין הן היו עם ריח מענג ונעים. שיערתי שכפות רגליה היו בערך במידה 36, למרות שלא הייתי בטוחה עד כמה הן נחמדות בגלל הגרביים, אבל הצורה הכללית גרמה לי לדמיין משהו מבטיח. במצב הזה דמיינתי לעצמי אם כפות רגליה מושכות מתחת לגרביה. באמת שמגיע לי כל מה שקריסטן העבירה אותי.
כשעמדתי להתחיל לעסות את כפות רגליה של ניקול, נזכרתי שקריסטן לא ממש הורתה לי לעשות זאת, ולא רציתי להתחיל בפעילות ללא הוראתה המפורשת. הרמתי את עיניי אליה בעודי כורעת ומוכנה לפעולה וחיכיתי בסבלנות, בתקווה שאשיג את תשומת לבה ואקבל איזשהו אות מאשר להמשיך. עברו עשר דקות שלמות עד שתשומת לבה של קריסטן התנודדה מהטלוויזיה ויכולתי להבחין בשביעות רצונה על פניה מכך שאני מחכה שתורה לי כיצד להמשיך, ואני לא פועלת על דעת עצמי. היא הינהנה לעברי כאות לכך שאני רשאית להמשיך, ואז החזירה במהירות את תשומת ליבה אל הסרט. נראיתי מוכה, בגדול.
זינקתי ישר לעבר מלאכת עיסוי כפות רגליה של ניקול בכל מאמציי, והפעלתי את אותה טכניקה שהשתמשתי קודם על קריסטן. ברור שניקול העריכה את היחס הכנוע החדש שלי כלפיה, והיה אפשר להיווכח בזה לנוכח הגניחות שנבעו משפתיה. הייתה לה תגובה אחרת לשעבודי. נראה שקריסטן מתעלמת ממני לחלוטין בזמן שאני משרתת אותה, כאילו לא מגיעה לי שום תשומת לב. אצל ניקול זה היה שונה. היא התגאתה בפעילותי. היא לא הסירה את עיניה ממני במהלך העיסוי וזה גרם לי לחוסר נוחות נוסף. המשכתי להשפיל את עיניי מטה לעבר כפות רגליה כדי שלא אפגוש את מבטה, אבל יכולתי להרגיש שהיא צופה בי. זו הייתה עוד הכרה בעליונותה עליי.
עיסיתי את כפות רגליה המגורבות של ניקול במשך 25 דקות, לפני שפיי נהייתה חסרת סבלנות וקינאה בטיפול שניקול מקבלת. קריסטן הושיטה את כף רגלה הימנית ולכדה אותה סביב צווארי, תוך שהיא מושכת אותי איתה לעבר נעליה של פיי. הכוח שהפעילה עם הדחיפה שלה הפתיע אותי, ונפלתי על צדי מול השולחן, וזה שיעשע את שלושתן. במהירות הרמתי את עצמי קיפלתי את רגליי בתנוחה כורעת כדי לחדש את תנוחת הברכיים המושפלת והרמתי את ראשי מעלה בין נעלי הספורט הגדולות של פיי, למראה פניה המשועשעות. הסרתי את נעלי הספורט של פיי ושוב חיכיתי לאישורה של קריסטן. התחלתי בעיסוי רק ברגע שקיבלתי אישור בהנהונה. כפות רגליה של פיי מיד מצאו חן בעיניי. הן היו גדולות יותר משל שתי הבנות האחרות, במידה 39 לפחות, וידיי נראו קטנטנות ביחס אליהן. עשיתי כמיטב יכולתי לעסות את סוליותיה בצורה המענגת ביותר, וכמה גניחות ממנה סימנו לי שאני עושה עבודה טובה. עלה במוחי תוך כדי העיסוי שהאצבעות הארוכות שלה הן מושלמות למציצה ויניקה מענגת, אבל מהר מאוד הוצאתי את המחשבה הזאת מראשי, כי פשוט פחדתי מהאופן שבו חשבתי. עיסיתי את כפות רגליה של פיי רק רבע שעה, כשקריסטן קטעה בפתאומיות את פעילותי ודרשה שאחזור לשרת את כפות הרגליים שלה.
"הסרט עומד להסתיים. אני רוצה שכפות רגליי היחפות יעוסו וישופשפו היטב בזמן שאנחנו צופות בסרט הבא, אז תסירי את הגרביים שלי. ואני צמאה, לכי תביאי לכולנו משהו לשתות ואולי גם קצת חטיפים. אה, ותכבי את האור כשאת חוזרת".
"כן הגבירה קריסטן", עניתי בתגובה. הסרתי בעדינות את גרביה מכפות רגליה המושלמות והנחתי אותן שטוחות לצד שולחן הקפה. עשיתי את דרכי למטבח ואספתי את מגוון החטיפים והשתייה על מגש כדי שלגבירה קריסטן תהיה אפשרות בחירה מגוונת. עם המגש ביד, חזרתי לסלון וכרעתי על ברכיי בפני שלושת היפיפיות שישבו על הספה בנינוחות, והגשתי להן את השתייה והחטיפים. הן בחרו מה שהן רצו מהמגוון שהצגתי בפניהן, והנחתי את המגש עם הכיבוד הנותר על הרצפה. לא שוכחת את האור, קפצתי במהירות וכיביתי אותו. לא הייתי בטוחה מדוע קריסטן רוצה חושך בסלון. אני מניחה שהיא פשוט חשבה שיהיה לה יותר נוח לראות סרט בחושך.
הפעלתי את הסרט השני וחזרתי לעמדתי כורעת לרגליה של קריסטן, והפעם התרגשתי שאני זוכה לעסות כפות רגליים יחפות, אחרי כל כך הרבה עיסויי גרביים. כפות רגליה עדיין הרגישו מעט לחות ומיוזעות מאימון המעודדות, גם אחרי העיסוי הקודם עם הגרביים. העברתי בעדינות את אצבעותיי לאורך סוליותיה המדהימות, והאלילה החדשה שלי החלה לגנוח גניחות שקטות.
"את מסתירה לי את הטלוויזיה, תעיפי את הראש שלך", צעקה ניקול, וחיקתה את הגישה הדומיננטית של קריסטן כלפיי. התכופפתי כדי שראשי לא יחסום את מרחב הצפייה של ניקול, והיה ברור עד כמה לא נוחה לי העמדה החדשה. הריח המוגבר של כפות רגליה של קריסטן הסיח את דעתי מאי הנוחות, כשהבנתי שהאף שלי נמצא עכשיו סנטימטרים ספורים מאצבעות רגליה. סמוכה ובטוחה שלא ניתן יהיה לראות אותי בחושך, הנחתי את אפי תחת אצבעות רגליה של קריסטן ושאפתי בשקט את ניחוחם. קריסטן צחקקה וכיפפה את אצבעות רגליה סביב אפי, פעולה שסימנה לי להמשיך להסניף ולשאוף. עיסיתי והסנפתי את כפות רגליה של קריסטן בזמן ששלוש הבנות נהנו מהחטיפים וצפו בסרט. נראה שניקול ופיי לא היו מודעות לחלוטין לסגידה שלי לכפות רגליה הריחניות והמסריחות של קריסטן, וקיוויתי שכך זה יימשך, בוודאי כשהרגשתי שאצבעות רגליה של קריסטן נדחפות לשפתיי.
שמרתי את שפתיי חתומות בזמן שקריסטן דחפה את אצבעות רגליה לעברן, דבר שידעתי שהוא נגד שביעות רצונה, אולם לא חשבתי שאני מוכנה למצוץ את אצבעות רגליה בזמן שאנשים נוספים נוכחים במקום. להריח את כפות רגליה היה דבר אחד, אבל לסגוד לכפות רגליה עם הפה כשניקול ופיי לצידנו הייתה השפלה חדשה לגמרי. דחיפת אצבעותיה של קריסטן לפי הפכה לאגרסיבית יותר, כשהבנתי שאם לא אפתח את פי ואתחיל למצוץ את אצבעות רגליה, היא בטח תגיד לי משהו משפיל בקול רם. ההיגיון הזה גרם לשפתיי להיפרד אחת מהשנייה ולהיכנע לכפות רגליה הנחושות. ברגע שטעמתי את טעמן השמיימי של כפות רגליה ידעתי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. עוברת מצד שמאל לצד ימין ובאמצע, מוצצת כל אחת מאצבעות רגליה בנפרד ומלקקת ברווח שבינהן. הסרתי ובלעתי את כל הזיעה והלכלוך שהצטברו מאימון המעודדות. גניחותיה של קריסטן התגברו, אך לא ניקול ולא פיי אמרו דבר, כנראה שהניחו שהעיסוי הוא הסיבה לגניחותיה. קריסטן חיככה את כף רגלה החופשית על מרחביי פניי בזמן שהרצתי את לשוני לאורך הסוליה של כף רגלה האחרת, מלחכת אותה כמו כלב, דבר שלדעתי נהפכתי. התפללתי ששתי הבנות האחרות לא ישימו לב שאני מבזה את עצמי בצורה כזאת. אף אחת מהן לא הכירה באופן מפורש ומילולי במעמדי החדש, הן פשוט קיבלו אותו, אבל ידעתי שאם הן יראו אותי כך, הדברים לעולם לא יוכלו לחזור למצב הקודם שלהם. אמנם כבר ידעתי שהדברים לא יחזרו לכשהיו, אבל השלתי את עצמי במחשבה שיש לפחות איזשהו סיכוי קלוש.
גם הסיכוי הקלוש הזה נהרס כשניקול קמה לשירותים והדליקה את האור. לעולם לא אשכח את המבט על פניה. זה לא היה מבט של גועל או זעזוע. זה היה מבט מחושב של ניצחון.
"אלוהים אדירים! איך נפלו האדירים! למה את מלקקת את כפות רגליה של קריסטן, רבקה?!", צרחה ניקול בלהיטות.
פיי קמה מהספה והצטרפה לניקול ללעוג לי.
"כן, מה קרה לך? חשבתי שהדרך שאת מוכנה לעסות את כפות רגלינו הייתה די מוזרה, לעולם לא היית עושה את זה קודם. את בדרך כלל שתלטנית ומתנשאת, אבל עכשיו הפכת לסמרטוט מוחלט".
הסתכלתי על שתיהן והפסקתי ללקק את כפות רגליה של קריסטן. הייתי הרוסה לגמרי מכך שנתפסתי בעמדה הזו על ידי שתיהן, ופשוט רציתי למות מבושה. באופן לא מפתיע קריסטן לא נראתה מוטרדת כלל.
"מי אמר לך להפסיק, טיפשה? קדימה שפחה, תמשיכי ללקק את כפות רגליה המסריחות של ראש קבוצת המעודדות החדשה". האופן שבו היא אמרה את זה והמילים שהיא בחרה להשתמש בהן פשוט גרמו לי להימשך ולאהוב אותה עוד יותר.
"כן הגבירה קריסטן", עניתי.
כמצוותה, חזרתי ללקק את הזיעה בתחתית כפות רגליה של קריסטן - את הסוליות והאצבעות, ממש מול עיניהן של ניקול ופיי. פיה של ניקול היה פעור לרווחה כשלשוני החליקה בין אצבעות רגליה של קריסטן שוב ושוב. פיי נראתה מסוקרנת באותה מידה, אך הצליחה לסגור את פיה.
"את לא יכולה להיות רצינית", אמרה ניקול. "רבקה היא השפחה שלך, קריסטן?! איך הצלחת לעשות את זה?! היא תמיד חשבה שהיא מעלינו מכל בחינה שהיא, ועכשיו היא מבריקה עם לשונה את כפות הרגליים שלך".
"זה היה קל", ענתה קריסטן, חייכה לעצמה בקצרה לפני שהמשיכה. "היא לא יכולה לשלוט בזה, היא אוהבת את כפות הרגליים היפיפיות שלי, והיא תעשה כל מה שאני רוצה כדי לסגוד אליהן. היא יודעת עכשיו שאני עליונה עליה, והיא תעשה כל מה שצריך כדי לרצות אותי. האם לא נכון שכך יהיה, ילדה קטנה שלי?".
דבריה גרמו לשריפה בין רגליי, ונישקתי בטירוף את כפות רגליה לאורכן ולרוחבן. היא גיחכה אליי כשאני משפילה את עצמי, ושפשפתי בעדינות את צדי פניי עם כף רגלה הימנית.
"כן הגבירה קריסטן, אני אעשה הכל בשבילך", אמרתי והאמנתי באמונה שלמה במילים שיצאו מפי.
מרוצה מהתגובה שלי, היא החליקה את אצבעות רגליה חזרה אל פי, והמשכתי עם עיסוי הלשון. גם ניקול וגם פיי הביטו בהשפלתי, ויכולתי לחוש בפניהן כי שתיהן מקנאות בגבירה קריסטן.
"אמממ קריסטן, יש סיכוי שתגרמי לה ללקק גם את כפות רגליי?", שאלה ניקול, וניצלה לחלוטין את העבדות שלי שנחשפה בפומבי.
"בטח, למה לא? בכל מקרה אני משועממת עם הלשון המרויירת שלה. שפחה, יבשי את כפות רגליי עם שיערך ואז תעברי ללקק את כפות רגליה של ניקול עבורה".
"כן הגבירה קריסטן", עניתי, תוך כדי שאני משתמשת בקוקו שלי לנגב את הרוק שלי מכפות רגליה. ברגע שהתייבשו לשביעות רצונה של קריסטן, היא בעטה ברשלנות בפניי עם כף רגלה.
בינתיים, ניקול צנחה על הספה לצידה של קריסטן והגביה את כפות רגליה המגורבות על שולחן הקפה. התחלתי להסיר את הגרביים שלה, כשקריסטן פתאום התערבה והציעה שאסיר אותם על שיניי. הייתי נבוכה, אבל בכל זאת עשיתי זאת, להנאתה הרבה של ניקול.
"אני באמת הולכת ליהנות מזה. תיגשי לעניין ותתחילי לנקות עם לשונך את כפות רגליי המיוזעות", אמרה ניקול. יכולתי לחוש ממנה מרירות אמיתית, והיה ברור לי שלא מצאתי חן בעיני אף אחת מהן. אני מניחה שהייתי קשה איתן, אבל כנראה שהייתי הרבה יותר קשה ממה שחשבתי בתחילה.
לראשונה התבוננתי בכפות רגליה של ניקול ללא גרביים. הן היו נחמדות מאוד. ציפורני רגליה היו צבועות בלק אדום כהה. כמובן שהן לא היו מושלמות בהשוואה לכפות רגליה של גבירתי קריסטן, אבל בכל מקרה ללא ספק אני הולכת ליהנות מליקוקן, ואני נאלצת להודות, הדרך שבה הבנות התייחסו אליי הדליקה אותי מסיבה מוזרה. הנחתי בזהירות את לשוני על קשת כף הרגל של ניקול והתחלתי ללקק את הסוליה שלה, לשביעות רצונה הרבה. כשהיא נהנית משליטתה בי, היא נתנה לראשה לצנוח על הספה ועצמה את עיניה תוך שהיא נותנת לגניחות רכות לברוח משפתיה מידי פעם. אלו רק הגבירו לי את החשק להמשיך, והתחלתי ללקק בטירוף את כל מרחבי כפות רגליה, לסירוגין בין הברקת הסוליות שלה עם לשוני למציצת ויניקת אצבעות רגליה. היא התכווצה בעדינות ונענעה את אצבעות רגליה כשלשוני בחנה כל נקיק מהן.
"זה מרגיש כל כך כיף. אני לא מאמינה שהיא מוצצת לי את אצבעות הרגליים. האם היא תעשה את זה באופן קבוע?", שאלה ניקול בין גניחותיה.
"טוב, בשבילי היא כמובן תעשה את זה, אבל אולי אשאיל לכן אותה מדי פעם", ענתה קריסטן.
סגדתי לכפות רגליה של ניקול במשך חצי השעה הבאה, מידי פעם הסרתי את לשוני מכפות רגליה. היא נראתה כה נינוחה והתיישבה על הספה מעליי וממש הרגשתי כבוד שבאה לידי ההזדמנות לשרת אותה. בסופו של דבר היא השתעממה מהלשון שלי, ובדיוק כמו קריסטן הרגשתי מאוכזבת כשהיא דחפה את פניי עם כפות רגליה. למזלי, פיי כבר ישבה על הספה והסירה את גרביה. היא נעצה בי מבט מרוכז ואז התחילה לדבר.
"אוקיי, נחשו מה? הגיע תורי. את רוצה לנקות עכשיו את כפות רגליי המסריחות, השפחה רבקה?".
התשובה לשאלה זו הייתה ברורה עבור פיי, אבל יכולתי להבין מדוע בכל זאת שאלה אותה. זו הייתה רק עוד הזדמנות עבורה כדי להשפיל אותי עוד יותר.
"כן בבקשה", עניתי.
"אני רוצה לראות אותך מתחננת אליי. אני לא חושבת שמגיע לך ללקק אותן", היא אמרה בחיוך רחב של ניצחון על פניה.
וואו, לא ידעתי שפיי הייתה כזאת דומיננטית עד עכשיו. היא באמת התמכרה למה שהיא ראתה עד כה, והבנתי זאת מכיוון שהיא בעצם מאלצת אותי להתחנן לסגוד לכפות רגליה, ולמען האמת- זה באמת הדליק אותי. הרגשתי שהכוס שלי התחיל לדלוף לתחתונים שלי כשהסתכלתי על כפות רגליה הגדולות, ודמיינתי את אצבעות רגליה העסיסיות בתוך פי.
"בבקשה הגבירה פיי, את טובה ממני מכל בחינה, אני אעשה הכל כדי ללקק ולנקות עם לשוני את כפות רגלייך היקרות". נשמעתי שוב כל כך פתטית.
פיי הביטה לעבר כפות רגליה והנהנה תוך כדי שהיא פורסת לעיניי את אצבעות רגליה. ראיתי את הלכלוך שהצטבר בין אצבעות רגליה מתירגול המעודדות, וישר צללתי פנימה. התחלתי עם הבהונות, שהיו באמת ענקיות והן מילאו את פי כשכרכתי את שפתיי סביבן. פיי פלטה ציחקוק קטן שמצצתי את אצבעות רגליה כאילו היו ממתקים הכי מתוקים שיש. הרגשתי שאצבעותיה מתכווצות בפי, אז ניסיתי לחפור בלכלוך שברווח שבין האצבעות. היה שם טעם די מר, אבל בכל זאת לעסתי ובלעתי אותו, לשמחתה הרבה.
נשארתי על ברכיי לשארית הבילוי הלילי של הבנות, ורק מידי פעם קמתי כדי להביא להן חטיפים ושתייה נוספת. הן בטח צפו בערך בחמישה סרטים שונים ב-DVD, תוך כדי שאני עוברת מאחת לשנייה, מעסה ומלקקת את כפות רגליהן. אני מניחה שהן לא יכלו להאמין למזלן. הן היו עוקבות אחריי במבטן והסתכלו עליי מבזה את עצמי אל מול כפות רגליהן. זה היה די מפתיע באיזו קלות ניקול ופיי קיבלו את כניעותי כלפיהן, ובסוף הבילוי הן כבר קבעו עם קריסטן לילה נוסף כזה שבו אשרת ואענג אותן. זה לא הרתיע אותי אפילו קצת. ציפיתי למפגש הבא שלנו, כל עוד אכרע על ברכיי ואסגוד לכפות רגליהן.
בערך בחצות, קריסטן הורתה לי להסיע את פיי וניקול לבתיהן ואז מיד לחזור אליה. הדרך הביתה הייתה מאוד מביכה, כששתי הבנות סקרו אותי במבטיהן במראה האחורית וצחקקו ביניהן. כשהגענו לבית של ניקול, יצאתי מהרכב ופתחתי עבורה את הדלת האחורית. היא קמה מהרכב, הביטה בי ואז טפחה על ראשי על ידה, כאילו הייתי הכלב שלה. התבוננתי בישבנה המתנדנד כשהלכה לעבר ביתה, ורציתי להתלוות אליה פנימה ולהמשיך ליהנות מכפות רגליה, אולם ידעתי שהגבירה קריסטן מחכה לי בבית.
פיי כמובן אהבה מה שניקול עשתה לי, וזאת הבנתי כשגם היא טפחה על ראשי. עם זאת, היא הוסיפה והורתה לי להתכופף ברחוב לרגליה ולנשק את נעלי הספורט שלה. לא שמחתי לעשות זאת באמצע הרחוב, אבל ידעתי טוב יותר שעליי לשמוע להוראותיה, למען העונג העתידי שלי. היא חייכה אליי כשנישקתי כל אחת מנעליה בנפרד, ואז פנתה לעבר דלת הכניסה לביתה. כשחזרתי לרכב שמעתי אותה צועקת אליי.
"תודה על העיסוי רבקה. אני מצפה לאותו טיפול אחרי כל אימון מעודדות".
נצבעתי בצבע אדום בוהק מרוב בושה, סגרתי את דלת הרכב, מנסה להתרחק ממנה מהר ככל האפשר. כשחזרתי לכיוון ביתה של קריסטן היו לי כמה רגעים לחשוב על חיי החדשים. השירות שלי את קריסטן היה לא נורא כל כך. אחרי הכל נהניתי ממנו, ובוודאי שהיא נהנית ממנו. לא ממש ידעתי עד כה מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה בכל מקרה, אז אם אני מועילה לקריסטן, אני מניחה שלהיות משרתת עבורה יכול להקל על חייה שלה. בכל מקרה, מה שאני רציתי זה כבר לא משנה, הייתי כל כולי שייכת עכשיו לחברתי הטובה ביותר קריסטן.
החניתי את הרכב והתגנבתי לבית, בתקווה שנסיים את פעילות הלילה. אלו היו כמה ימים מתישים מלאים באירועים, ובאמת שהייתי צריכה לישון. מיד נפלתי על ברכיי כשנכנסתי לסלון, המראה של קריסטן לגמרי הפתיע אותי, וזה הרגיש כמו הדבר הנכון לעשות. היא ישבה על הספה ולא לבשה דבר מלבד חלוק הרחצה שלה, ולגמה כוס יין אדום. עם זאת, הפריט שהחזיקה בידה השנייה הוא זה שעורר את מלוא תשומת ליבי. מה שהשתלשל בין קצות אצבעותיה היה קולר כלבים ורצועה, וידעתי בדיוק בשביל מה הוא נועד. קריסטן הבזיקה לי את חיוכה השובב וסימנה לי לבוא אליה.
"זחלי לכאן כלבלבה קטנה שלי, יש לי מתנה בשבילך".
עשיתי כמצוותה וזחלתי את דרכי אליה, כורעת בתנוחתי הרגילה אל מול כפות רגליה וחיכיתי שהיא תענוד עליי את הסימן הסופי להיותי שפחתה הנאמנה. קריסטן נתנה לי להחזיק את כוס היין שלה בזמן שהיא הידקה את הקולר סביב צווארי. זה הרגיש לי די צמוד, אבל לא התלוננתי. הייתי לובשת כל מה שהיא הייתה דורשת ממני ללבוש. לא יכולתי להביט בעיניה כשהיא סידרה את הקולר על צווארי, וכשהסתכלתי למטה קלטתי הבזק של הכוס המדהים שלה מתחת לחלוק הרחצה שלבשה. קיוויתי בחשאי שאולי תינתן לי ההזדמנות לטעום ממנו.
קריסטן הצמידה את הקולר לצוואר שלי ואז משכה בו בחוזקה, ואילצה את צווארי להתפתל בנוקשות ולהסתובב לצד השני. היא הרימה את פניי עם קצות אצבעותיה והביטה בעיניי כאילו מנסה לקרוא את מחשבותיי. משום מה הייתה לי הרגשה כאילו היא הולכת לנשק אותי, אבל היה ברור שזו הייתה מחשבה מטופשת כשהיא נשענה לפתע על הספה והניחה את שתי כפות רגליה העדינות על שדיי. למה שהיא תרצה לנשק אותי?! שפתיי ולשוני מצצו וינקו את כפות רגליה ואת כפות רגליהן של ניקול ופיי במשך שעות. היא החזיקה בחוזקה את הרצועה המחוברת לקולרי בידה הימנית והרימה לאט את אחת מכפות רגליה, והקיפה איתה את שפתיי בחושניות, מגרה אותי עם הבוהן הגדולה שלה. הפרדתי את שפתיי זו מזו ואיפשרתי לה להחליק את הבוהן לתוך פי. היא לא מיהרה, במקום זאת המתינה כמה דקות לפני שנתנה לי את הכבוד למצוץ ולינוק את הבוהן המגרה.
"אני חושבת שהגיע הזמן שתתמסרי לי באופן טוטלי כשפחה", היא אמרה לפתע פתאום.
לא הייתי בטוחה למה היא מתכוונת, אבל היא הוציאה את הבוהן שלה מתוך פי והניחה את שתי כפות רגליה על כתפיי, משני צדי ראשי. ממצב זה יכולתי סוף סוף להתבונן במעלה חלוק הרחצה שלה, והבחנתי שהכוס שלה נוצץ. היא נהנית כמוני. בצורה מגרה היא משכה את כפות רגליה במורד גבי, כך שברכיה נחו על כתפיי. הרמתי את מבטי אל פניה, ומצאתי את עצמי ביראת כבוד מוחלטת כלפיה. היא הייתה כל כך עליונה, ורציתי פשוט לסגוד לאיבר מינה יותר מכל דבר אחר.
"היכנעי לי שפחתי, ענגי את אלילתך", אמרה תוך כדי שהיא מושכת אותי לעברה עם הרצועה.
כמעט הגעתי אל עבר האוצר שלה. הסיטואציה כולה חירמנה אותי לחלוטין, ורציתי לאונן ולהגיע לאורגזמה בכל כוחי, אבל ידעתי שהרגע הזה שייך לגבירה קריסטן, לא לי. אותה עליי לענג, ולא את עצמי. כנראה נראיתי כל כך תאבה כשאולצתי להגיע אל מתחת לחלוק הרחצה שלה ולנשק את כל הדרך אל ירכה, והמעמד גדל עוד יותר כששמעתי את גניחותיה הרכות תוך כדי. זאת הייתה ההזדמנות שלי להאיר אותה ובאמת לרצות את גברתי. רציתי להעניק לה כמה אורגזמות שבהן היא חפצה. פגשתי את הכוס המדהים שלה בפי, והחלקתי את לשוני לתוך החריץ שלה. נפרדתי מהן לרגע בעדינות והוצאתי ממנה אנחה מאשרת להמשיך. כשעשיתי אותה עם לשוני, נודע לי שאצבעות רגליה מתכרבלות לגבי. ציפורני רגליה אחזו בעורי כמה פעמים וזה די כואב, אבל נשבעתי להמשיך. קריסטן משכה את עצמה ממני מעט, ואיתרתי במהירות את הדגדגן שלה, תוך כדי שאני מסובבת במעגל את לשוני באהבה במקום שוב ושוב כדי לענג אותה. היא הגיבה על ידי סיבוב ירכיה והחלקת אצבעות כף ידה החופשית על שערי. היא ליטפה לי את קרקפתי תוך שליטה בתנועת ראשי.
"הווו.. כן, תרצי אותי, רצי את אלילתך", היא גנחה, והעניקה לי כוחות מחודשים עם לשוני.
כך היינו במשך שעה. אני כרעתי על לפניה ונישקתי בעדינות את הכוס שלה, כשהיא טופחת על ראשי. הייתי שפחה טובה, ושמחתי לגרום לה למספר אורגזמות עם לשוני, והיא החליטה שמגיע לי פרס. היא הביטה בי דרך עפעפיי הצרות תוך כדי שהיא טפחה על ראשי, כאילו הייתי הכלב שלה. לבסוף היא פתחה את פיה ועמדה לומר לי מה הפרס שלי על כל העונג שגרמתי לה. הפטמות שלי התקשו לנוכח דבריה. הלילה אני מורשית לישון בחדרה ולקבל שם את הפרס. התרגשתי.
לאחר שנרגעה וחזרה לעצמה מהסשן המענג שלנו, קריסטן קמה מהספה ומשכה ברצועה שלי, מכוונת אותי על ארבע לכיוון הדלת. ברגע שהגענו לחדר השינה שלה, היא קשרה את הרצועה לקצה המיטה, ואז בלי להסס היא עלתה על מיטתה והתכסתה בשמיכה. התאכזבתי לחלוטין. בדיוק ביליתי שעה בלענג אותה באורגזמות, וציפיתי למשהו בתמורה, אולם הבנתי שזו מערכת יחסים חד כיוונית, גבירה ושפחה.
"ועכשיו לפרס שלך", אמרה, ועיניי שוב נפתחו, "תכניסי את ראשך מתחת לשמיכה ותלקקי את כפות רגליי כמו ילדה טובה בזמן שאני ישנה, ואל תחשבי אפילו לעצור".
"כן הגבירה קריסטן", עניתי. כשהכנסתי את ראשי תחת שמיכתה הרגשתי כמו בבית. מקומי הטבעי.
ליקקתי וליקקתי וליקקתי, תוך שהגבירה קריסטן נרדמה, בלי דאגות בעולם.
התעוררתי בבוקר למחרת בחדר השינה שלי. המחשבה הראשונה שלי הייתה שהכל היה חלום, אולם הטעם של כפות רגליה של קריסטן בפי גרם לי להבין שהכל היה אמיתי. לא התחשק לי בכלל להגיע לבית הספר. ידעתי שקריסטן מתכוונת להתענג על מעמדה החברתי החדש ולבלות את כל היום כשולטת ולהשפיל אותי, אך הגרוע מכל - ידעתי שאציית לה.
הגעתי לביתה בערך חצי שעה לפני תחילת הלימודים עם רכבי הפרטי שהוריי קנו לי זה לא מכבר. לקריסטן לא היה רשיון נהיגה, אז הנחתי שאהיה הנהגת הפרטית שלה מעתה ואילך. מעולם לא נתתי לאף אחת מחברותיי לנסוע יחד עימי ברכב לבית הספר, מכיוון שלא יכולתי לטרוח לבזבז את זמני בנסיעה לבתיהן. החניתי את מכוניתי מחוץ לביתה של קריסטן ודפקתי על דלתה. לקח לה חמש דקות שלמות לפתוח אותה, ואז היא פקדה עליי לכרוע על ברכיי במפתן הדלת ולנשק את שתי כפות רגליה. התפללתי שאף אחד מהשכנים לא מסתכל. לאחר מכן הייתי צריכה לפתוח את הדלת האחורית של מכוניתי בשבילה ולסגור אותה ברגע שהתיישבה. ההנחה שלי הייתה נכונה - קריסטן אכן התכוונה להשתמש בי כנהגת הפרטית שלה.
הגענו לבית הספר וחזרתי על הליך הדלת. ברגע שקריסטן יצאה מהרכב היא פקדה עליי לאסוף את שיערי בקוקו. אהבתי את השיער שלי וביליתי הרבה זמן באותו בוקר כדי שייראה יפה, וידעתי בדיוק למה היא רוצה שאאסוף ואקשור אותו. נראיתי כה רגילה כששיערי קשור לאחור, לעומתה שנותרה מהממת עם שיערה הבלונדיני הגולש וזורם עם הרוח.
הייתי צריכה לשמור על כבודי ולסרב, אולם במקום זאת פשוט השפלתי את מבטי לרצפה ומלמלתי "כן הגבירה קריסטן", תגובה שגרמה לה לחייך חיוך גדול. סחבתי עבורה את הספרים אל הכיתה כשהלכתי שני צעדים מאחוריה, כסימן לכבוד שלי כלפיה, כך לדבריה. שמתי לב שכל החבר'ה במסדרון מתאספים סביבה, ואף אחד לא הביט בי כמו קודם. נתקלנו בקבוצת החברות שלנו וקריסטן קיבלה מיד את תפקידי הקודם בתור מלכת הכיתה. כל הבנות בקושי אמרו לי מילה, וגם אלו שכן, לא קיבלו כל כך תגובה. הופתעתי באיזו קלות כולם קיבלו את קריסטן כמלכת הכיתה, ואותי כעוזרת שלה. קיוויתי שישימו כמה שפחות לב אליי, אולם תקוותי ארכה זמן קצר כשקריסטן אמרה לי להכניס את הספרים שסחבתי עבורה אל הלוקר שלה, ואני פלטתי בטעות "כן הגבירה". הבנות נראו מבולבלות לרגע קצר, ואז החלו לחייך ולצחקק. כנראה חשבו שזו בדיחה או התערבות כלשהי. בינתיים, קריסטן הפכה למושא החדש של הערצה, וביססה את עצמה כראש החבורה שלנו.
שאר יום הלימודים המשיך ללא אירוע מביך עבורי, והוקל לי שקריסטן לא השפילה אותי למרות שיכלה. אילו רק הייתי יודעת שהיא שומרת הכל להמשך.. היא התחילה להציע הצעות חדשות בקבוצת המעודדות, והציע את עצמה כראש קבוצת המעודדות החדשה, ואני כמובן נאלצתי להסכים לכל. התוצאה הייתה שקריסטן תפסה את מקומי והשתלטה בקלות גם על התפקיד הזה שלי. אהבתי להיות ראש קבוצת המעודדות ועבדתי כל כך קשה עבור התפקיד, ותוך שנייה הוא חמק ממני היישר לחיקה של קריסטן. כדי לחגוג את תפקידה החדש, היא הזמינה שתיים מחברותינו לביתה עם סיום הלימודים.
כמובן שממני היה מצופה להסיע את כל הבנות לביתה של קריסטן עם רכבי הפרטי, וכל הבנות צחקקו ביניהן בזמן שפתחתי את הדלת בפני קריסטן. שתי הבנות שהגיעו איתנו לביתה של קריסטן היו ניקול ופיי. לניקול שיער ארוך וג'ינג'י, שמסווה את עורה הטבעי החיוור. היא די נמוכה, אם כי כשאני מסתכלת עליה עכשיו, היא דווקא נראתה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי עד כה. ההשתלטות של קריסטן על תודעתי שינה את כל צורת ההסתכלות שלי על חברותיי, ועכשיו ראיתי אותן כפי שהן באמת - יפיפיות ומושכות. פיי הייתה הגבוהה בקבוצה שלנו, והיה לה שיער מתולתל שחור, שהשתלשל ברכות על כתפיה. הנוכחות שלה הייתה בולטת כשהיא עמדה לצידי, וכעת הרגשתי נחותה לגמרי לעומתה. מדהים איך הדברים השתנו.
כשהגענו הביתה, קריסטן צנחה על הספה והגביהה את כפות רגליה אל שולחן הקפה, בעודה עם נעליים. לאחר שהתמתחה ופיהקה, היא אמרה לבנות לשבת לידה משני צדיה, ולי לא נותר מקום נוסף לשבת מלבד הרצפה, אך בכל מקרה הייתי מוכנה לזה. קריסטן הביטה בי ישר לעיניים כשהשפתיים שלה חייכו את החיוך הכי מרושע וזדוני שראיתי אי פעם.
"ניקול, את יכול להדליק את ה-DVD בבקשה?", ביקשה קריסטן. ניקול קמה והפעילה את נגן ה-DVD והכניסה אליו את הסרט המיועד, כשקריסטן המשיכה ופנתה אליי: "ורבקה, את יכולה בינתיים להעניק עיסוי מפנק בכפות הרגליים העייפות של ראש קבוצת המעודדות החדשה בזמן שאנחנו צופות בסרט".
נחרדתי מכך שקריסטן עומדת להשפיל אותי מול הבנות. זה היה מספיק משפיל כשהן ידעו שאני משרתת אותה בבית הספר, אבל לראות אותי כורעת ומעסה את כפות רגליה? זה היה גרוע הרבה יותר. הרגשתי שפניי מתחממים וידעתי שעורי מאדים. סוף סוף זה הכה בי, עד לאן נפלתי, ואף על פי כן קיוויתי מאוד שלא תהיה קשה איתי יותר מדי. שכנעתי את עצמי שאם אציית לרצונותיה בלי פוזות, היא תהיה יותר קלה איתי ופחות תעמיד אותי בסיטואציות משפילות לעיני הבנות.
"כן הגבירה קריסטן", עניתי, תוך הימנעות מקשר עין על שלושתן. ניקול חזרה לשבת על הספה לאחר שהפעילה את הסרט ושמעתי את שלושתן מצחקקות ביניהן לנוכח תגובתי. זחלתי מול שולחן הקפה וכרעתי עם רגליי לאחור. נעלי ההתעמלות של קריסטן היו ישנות ושחוקות ואחרי פעילות אקטיבית, וידעתי שכשאחלוץ אותן מכפות רגליה הן יהיו ריחניות, אולם זה לא ממש הפריע לי, כי הייתי כבר רגילה לריח כפות רגליה, ואפילו חשבתי שזה ריח מפנק. לאט לאט התחלתי להתיר את שרוכיה ולחלוץ את נעליה, בזמן שהסרט התחיל ושלושתן כיוונו את תשומת ליבן למסך הטלוויזיה. לפחות כך הן לא יסתכלו עליי במהלך ההשפלה שלי, אם כי זה משפיל דיו כשאני משרתת אותה בזמן שהיא מתעלמת ממני לחלוטין.
סיימתי לחלוץ את נעל ימין של קריסטן ודפקתי מבט אל הגרב שלה שעדיין הייתה לבושה על כף רגלה. הריח שנבע ממנה פגע בנחיריי כמעט מיד, והוא היה הרבה יותר חזק מהרגיל. איבדתי את עצמי ברגע אחד ונשמתי נשימה עמוקה, אל מול מבטה המשועשע של קריסטן שצחקקה ונדנדה את אצבעות רגליה מתחת לאפי. ניקול ופיי הסתכלו זו על זו באופן מוזר ולא ממש הבינו את המצב, ואת מידת השיעבוד שלי לקריסטן. עברתי אל נעלה השנייה של קריסטן, וכשחלצתי אותה, נתתי את אותה שאיפה ארוכה כמו קודם - ריח ניחוח! כעת, כשנעלי הספורט של קריסטן הוסרו, התחלתי להעניק לכפות רגליה את הטיפול המגיע להן. סידרתי את כפות רגליה זו לצד זו, החלקתי את אצבעותיי מעבר לשתי כפות רגליה והנחתי אותן בעדינות מעל אצבעות רגליה. זה איפשר לאגודלי ללחוץ בחוזקה על הסוליות של כפות רגליה, לעסות ולהרגיע אותן ממאמצי אימון המעודדות. ריח כפות רגליה שנבע מגרביה נסחף אל נחיריי בעודי עושה את מירב מאמציי כדי לענג אותה כמה שיותר, מסובבת את אגודלי על קשתותיה, תוך ליטוף עדין של קצוות כפות רגליה בקצות אצבעותיי. ברור שהטכניקה שלי עבדה, כי תגובתה של קריסטן היה מבט מדושן עונג. היא נהנתה מאוד מהעבודה המושקעת שלי.
"האם גם לנו לא מגיע עיסוי מענג?", שאלה ניקול בהתרגשות, לאחר שהבחינה בעונג הנסוך בפניה של קריסטן.
"את תקבלי, אל תדאגי, אבל כרגע היא כולה שלי". קריסטן נאנחה כשדחפתי את אגודלי כנגד סוליות הגרביים שלה.
אז הבנתי שאני אצטרך לעסות גם את כפות רגליהן של ניקול ופיי. זה היה כל כך משפיל. שירתתי עכשיו שלוש בנות שהסתכלו עליי. באמת הגעתי לתחתית המדרגה. חשבתי על מצוקתי ההולכת וגוברת בזמן שעיסיתי את כפות רגליה של קריסטן במשך חצי השעה הבאה, ואצבעותיי העניקו תשומת לב מירבית לאצבעות רגליה, לסוליותיה ולעקביה של קריסטן. דאגתי שכל חלק בכפות רגליה יקבל מידה שווה של תשומת לב. בסופו של דבר קריסטן סימנה לי לעצור על ידי בעיטה לצד פניי. הרמתי את עיניי וראיתי את קריסטן נותנת את מלוא תשומת הלב שלה לטלוויזיה, מה שהשאיר אותי מסופקת כיצד עליי להמשיך מכאן. כשישבתי שם מבולבלת לרגלי הגבירה החדשה שלי, ראיתי את מבטה של ניקול. היא הנהנה בעדינות לעבר כפות רגליה שעדיין היו עם נעלי הספורט של קבוצת המעודדות, תוך כדי שהיא מגחכת גיחוך שובבי, וידעתי בדיוק מה לעשות. דיוושתי במהירות לשולי שולחן הקפה, עד שכרעתי על ברכיי אל מול כפות רגליה של ניקול, ואז התחלתי לחלוץ את נעלי הספורט שלה ללא היסוס. הייתי מאוכזבת מהריח שנבע מגרביה כיוון שלא היו ריחניות בעוצמה גבוהה כמו של קריסטן, אבל עדיין הן היו עם ריח מענג ונעים. שיערתי שכפות רגליה היו בערך במידה 36, למרות שלא הייתי בטוחה עד כמה הן נחמדות בגלל הגרביים, אבל הצורה הכללית גרמה לי לדמיין משהו מבטיח. במצב הזה דמיינתי לעצמי אם כפות רגליה מושכות מתחת לגרביה. באמת שמגיע לי כל מה שקריסטן העבירה אותי.
כשעמדתי להתחיל לעסות את כפות רגליה של ניקול, נזכרתי שקריסטן לא ממש הורתה לי לעשות זאת, ולא רציתי להתחיל בפעילות ללא הוראתה המפורשת. הרמתי את עיניי אליה בעודי כורעת ומוכנה לפעולה וחיכיתי בסבלנות, בתקווה שאשיג את תשומת לבה ואקבל איזשהו אות מאשר להמשיך. עברו עשר דקות שלמות עד שתשומת לבה של קריסטן התנודדה מהטלוויזיה ויכולתי להבחין בשביעות רצונה על פניה מכך שאני מחכה שתורה לי כיצד להמשיך, ואני לא פועלת על דעת עצמי. היא הינהנה לעברי כאות לכך שאני רשאית להמשיך, ואז החזירה במהירות את תשומת ליבה אל הסרט. נראיתי מוכה, בגדול.
זינקתי ישר לעבר מלאכת עיסוי כפות רגליה של ניקול בכל מאמציי, והפעלתי את אותה טכניקה שהשתמשתי קודם על קריסטן. ברור שניקול העריכה את היחס הכנוע החדש שלי כלפיה, והיה אפשר להיווכח בזה לנוכח הגניחות שנבעו משפתיה. הייתה לה תגובה אחרת לשעבודי. נראה שקריסטן מתעלמת ממני לחלוטין בזמן שאני משרתת אותה, כאילו לא מגיעה לי שום תשומת לב. אצל ניקול זה היה שונה. היא התגאתה בפעילותי. היא לא הסירה את עיניה ממני במהלך העיסוי וזה גרם לי לחוסר נוחות נוסף. המשכתי להשפיל את עיניי מטה לעבר כפות רגליה כדי שלא אפגוש את מבטה, אבל יכולתי להרגיש שהיא צופה בי. זו הייתה עוד הכרה בעליונותה עליי.
עיסיתי את כפות רגליה המגורבות של ניקול במשך 25 דקות, לפני שפיי נהייתה חסרת סבלנות וקינאה בטיפול שניקול מקבלת. קריסטן הושיטה את כף רגלה הימנית ולכדה אותה סביב צווארי, תוך שהיא מושכת אותי איתה לעבר נעליה של פיי. הכוח שהפעילה עם הדחיפה שלה הפתיע אותי, ונפלתי על צדי מול השולחן, וזה שיעשע את שלושתן. במהירות הרמתי את עצמי קיפלתי את רגליי בתנוחה כורעת כדי לחדש את תנוחת הברכיים המושפלת והרמתי את ראשי מעלה בין נעלי הספורט הגדולות של פיי, למראה פניה המשועשעות. הסרתי את נעלי הספורט של פיי ושוב חיכיתי לאישורה של קריסטן. התחלתי בעיסוי רק ברגע שקיבלתי אישור בהנהונה. כפות רגליה של פיי מיד מצאו חן בעיניי. הן היו גדולות יותר משל שתי הבנות האחרות, במידה 39 לפחות, וידיי נראו קטנטנות ביחס אליהן. עשיתי כמיטב יכולתי לעסות את סוליותיה בצורה המענגת ביותר, וכמה גניחות ממנה סימנו לי שאני עושה עבודה טובה. עלה במוחי תוך כדי העיסוי שהאצבעות הארוכות שלה הן מושלמות למציצה ויניקה מענגת, אבל מהר מאוד הוצאתי את המחשבה הזאת מראשי, כי פשוט פחדתי מהאופן שבו חשבתי. עיסיתי את כפות רגליה של פיי רק רבע שעה, כשקריסטן קטעה בפתאומיות את פעילותי ודרשה שאחזור לשרת את כפות הרגליים שלה.
"הסרט עומד להסתיים. אני רוצה שכפות רגליי היחפות יעוסו וישופשפו היטב בזמן שאנחנו צופות בסרט הבא, אז תסירי את הגרביים שלי. ואני צמאה, לכי תביאי לכולנו משהו לשתות ואולי גם קצת חטיפים. אה, ותכבי את האור כשאת חוזרת".
"כן הגבירה קריסטן", עניתי בתגובה. הסרתי בעדינות את גרביה מכפות רגליה המושלמות והנחתי אותן שטוחות לצד שולחן הקפה. עשיתי את דרכי למטבח ואספתי את מגוון החטיפים והשתייה על מגש כדי שלגבירה קריסטן תהיה אפשרות בחירה מגוונת. עם המגש ביד, חזרתי לסלון וכרעתי על ברכיי בפני שלושת היפיפיות שישבו על הספה בנינוחות, והגשתי להן את השתייה והחטיפים. הן בחרו מה שהן רצו מהמגוון שהצגתי בפניהן, והנחתי את המגש עם הכיבוד הנותר על הרצפה. לא שוכחת את האור, קפצתי במהירות וכיביתי אותו. לא הייתי בטוחה מדוע קריסטן רוצה חושך בסלון. אני מניחה שהיא פשוט חשבה שיהיה לה יותר נוח לראות סרט בחושך.
הפעלתי את הסרט השני וחזרתי לעמדתי כורעת לרגליה של קריסטן, והפעם התרגשתי שאני זוכה לעסות כפות רגליים יחפות, אחרי כל כך הרבה עיסויי גרביים. כפות רגליה עדיין הרגישו מעט לחות ומיוזעות מאימון המעודדות, גם אחרי העיסוי הקודם עם הגרביים. העברתי בעדינות את אצבעותיי לאורך סוליותיה המדהימות, והאלילה החדשה שלי החלה לגנוח גניחות שקטות.
"את מסתירה לי את הטלוויזיה, תעיפי את הראש שלך", צעקה ניקול, וחיקתה את הגישה הדומיננטית של קריסטן כלפיי. התכופפתי כדי שראשי לא יחסום את מרחב הצפייה של ניקול, והיה ברור עד כמה לא נוחה לי העמדה החדשה. הריח המוגבר של כפות רגליה של קריסטן הסיח את דעתי מאי הנוחות, כשהבנתי שהאף שלי נמצא עכשיו סנטימטרים ספורים מאצבעות רגליה. סמוכה ובטוחה שלא ניתן יהיה לראות אותי בחושך, הנחתי את אפי תחת אצבעות רגליה של קריסטן ושאפתי בשקט את ניחוחם. קריסטן צחקקה וכיפפה את אצבעות רגליה סביב אפי, פעולה שסימנה לי להמשיך להסניף ולשאוף. עיסיתי והסנפתי את כפות רגליה של קריסטן בזמן ששלוש הבנות נהנו מהחטיפים וצפו בסרט. נראה שניקול ופיי לא היו מודעות לחלוטין לסגידה שלי לכפות רגליה הריחניות והמסריחות של קריסטן, וקיוויתי שכך זה יימשך, בוודאי כשהרגשתי שאצבעות רגליה של קריסטן נדחפות לשפתיי.
שמרתי את שפתיי חתומות בזמן שקריסטן דחפה את אצבעות רגליה לעברן, דבר שידעתי שהוא נגד שביעות רצונה, אולם לא חשבתי שאני מוכנה למצוץ את אצבעות רגליה בזמן שאנשים נוספים נוכחים במקום. להריח את כפות רגליה היה דבר אחד, אבל לסגוד לכפות רגליה עם הפה כשניקול ופיי לצידנו הייתה השפלה חדשה לגמרי. דחיפת אצבעותיה של קריסטן לפי הפכה לאגרסיבית יותר, כשהבנתי שאם לא אפתח את פי ואתחיל למצוץ את אצבעות רגליה, היא בטח תגיד לי משהו משפיל בקול רם. ההיגיון הזה גרם לשפתיי להיפרד אחת מהשנייה ולהיכנע לכפות רגליה הנחושות. ברגע שטעמתי את טעמן השמיימי של כפות רגליה ידעתי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. עוברת מצד שמאל לצד ימין ובאמצע, מוצצת כל אחת מאצבעות רגליה בנפרד ומלקקת ברווח שבינהן. הסרתי ובלעתי את כל הזיעה והלכלוך שהצטברו מאימון המעודדות. גניחותיה של קריסטן התגברו, אך לא ניקול ולא פיי אמרו דבר, כנראה שהניחו שהעיסוי הוא הסיבה לגניחותיה. קריסטן חיככה את כף רגלה החופשית על מרחביי פניי בזמן שהרצתי את לשוני לאורך הסוליה של כף רגלה האחרת, מלחכת אותה כמו כלב, דבר שלדעתי נהפכתי. התפללתי ששתי הבנות האחרות לא ישימו לב שאני מבזה את עצמי בצורה כזאת. אף אחת מהן לא הכירה באופן מפורש ומילולי במעמדי החדש, הן פשוט קיבלו אותו, אבל ידעתי שאם הן יראו אותי כך, הדברים לעולם לא יוכלו לחזור למצב הקודם שלהם. אמנם כבר ידעתי שהדברים לא יחזרו לכשהיו, אבל השלתי את עצמי במחשבה שיש לפחות איזשהו סיכוי קלוש.
גם הסיכוי הקלוש הזה נהרס כשניקול קמה לשירותים והדליקה את האור. לעולם לא אשכח את המבט על פניה. זה לא היה מבט של גועל או זעזוע. זה היה מבט מחושב של ניצחון.
"אלוהים אדירים! איך נפלו האדירים! למה את מלקקת את כפות רגליה של קריסטן, רבקה?!", צרחה ניקול בלהיטות.
פיי קמה מהספה והצטרפה לניקול ללעוג לי.
"כן, מה קרה לך? חשבתי שהדרך שאת מוכנה לעסות את כפות רגלינו הייתה די מוזרה, לעולם לא היית עושה את זה קודם. את בדרך כלל שתלטנית ומתנשאת, אבל עכשיו הפכת לסמרטוט מוחלט".
הסתכלתי על שתיהן והפסקתי ללקק את כפות רגליה של קריסטן. הייתי הרוסה לגמרי מכך שנתפסתי בעמדה הזו על ידי שתיהן, ופשוט רציתי למות מבושה. באופן לא מפתיע קריסטן לא נראתה מוטרדת כלל.
"מי אמר לך להפסיק, טיפשה? קדימה שפחה, תמשיכי ללקק את כפות רגליה המסריחות של ראש קבוצת המעודדות החדשה". האופן שבו היא אמרה את זה והמילים שהיא בחרה להשתמש בהן פשוט גרמו לי להימשך ולאהוב אותה עוד יותר.
"כן הגבירה קריסטן", עניתי.
כמצוותה, חזרתי ללקק את הזיעה בתחתית כפות רגליה של קריסטן - את הסוליות והאצבעות, ממש מול עיניהן של ניקול ופיי. פיה של ניקול היה פעור לרווחה כשלשוני החליקה בין אצבעות רגליה של קריסטן שוב ושוב. פיי נראתה מסוקרנת באותה מידה, אך הצליחה לסגור את פיה.
"את לא יכולה להיות רצינית", אמרה ניקול. "רבקה היא השפחה שלך, קריסטן?! איך הצלחת לעשות את זה?! היא תמיד חשבה שהיא מעלינו מכל בחינה שהיא, ועכשיו היא מבריקה עם לשונה את כפות הרגליים שלך".
"זה היה קל", ענתה קריסטן, חייכה לעצמה בקצרה לפני שהמשיכה. "היא לא יכולה לשלוט בזה, היא אוהבת את כפות הרגליים היפיפיות שלי, והיא תעשה כל מה שאני רוצה כדי לסגוד אליהן. היא יודעת עכשיו שאני עליונה עליה, והיא תעשה כל מה שצריך כדי לרצות אותי. האם לא נכון שכך יהיה, ילדה קטנה שלי?".
דבריה גרמו לשריפה בין רגליי, ונישקתי בטירוף את כפות רגליה לאורכן ולרוחבן. היא גיחכה אליי כשאני משפילה את עצמי, ושפשפתי בעדינות את צדי פניי עם כף רגלה הימנית.
"כן הגבירה קריסטן, אני אעשה הכל בשבילך", אמרתי והאמנתי באמונה שלמה במילים שיצאו מפי.
מרוצה מהתגובה שלי, היא החליקה את אצבעות רגליה חזרה אל פי, והמשכתי עם עיסוי הלשון. גם ניקול וגם פיי הביטו בהשפלתי, ויכולתי לחוש בפניהן כי שתיהן מקנאות בגבירה קריסטן.
"אמממ קריסטן, יש סיכוי שתגרמי לה ללקק גם את כפות רגליי?", שאלה ניקול, וניצלה לחלוטין את העבדות שלי שנחשפה בפומבי.
"בטח, למה לא? בכל מקרה אני משועממת עם הלשון המרויירת שלה. שפחה, יבשי את כפות רגליי עם שיערך ואז תעברי ללקק את כפות רגליה של ניקול עבורה".
"כן הגבירה קריסטן", עניתי, תוך כדי שאני משתמשת בקוקו שלי לנגב את הרוק שלי מכפות רגליה. ברגע שהתייבשו לשביעות רצונה של קריסטן, היא בעטה ברשלנות בפניי עם כף רגלה.
בינתיים, ניקול צנחה על הספה לצידה של קריסטן והגביה את כפות רגליה המגורבות על שולחן הקפה. התחלתי להסיר את הגרביים שלה, כשקריסטן פתאום התערבה והציעה שאסיר אותם על שיניי. הייתי נבוכה, אבל בכל זאת עשיתי זאת, להנאתה הרבה של ניקול.
"אני באמת הולכת ליהנות מזה. תיגשי לעניין ותתחילי לנקות עם לשונך את כפות רגליי המיוזעות", אמרה ניקול. יכולתי לחוש ממנה מרירות אמיתית, והיה ברור לי שלא מצאתי חן בעיני אף אחת מהן. אני מניחה שהייתי קשה איתן, אבל כנראה שהייתי הרבה יותר קשה ממה שחשבתי בתחילה.
לראשונה התבוננתי בכפות רגליה של ניקול ללא גרביים. הן היו נחמדות מאוד. ציפורני רגליה היו צבועות בלק אדום כהה. כמובן שהן לא היו מושלמות בהשוואה לכפות רגליה של גבירתי קריסטן, אבל בכל מקרה ללא ספק אני הולכת ליהנות מליקוקן, ואני נאלצת להודות, הדרך שבה הבנות התייחסו אליי הדליקה אותי מסיבה מוזרה. הנחתי בזהירות את לשוני על קשת כף הרגל של ניקול והתחלתי ללקק את הסוליה שלה, לשביעות רצונה הרבה. כשהיא נהנית משליטתה בי, היא נתנה לראשה לצנוח על הספה ועצמה את עיניה תוך שהיא נותנת לגניחות רכות לברוח משפתיה מידי פעם. אלו רק הגבירו לי את החשק להמשיך, והתחלתי ללקק בטירוף את כל מרחבי כפות רגליה, לסירוגין בין הברקת הסוליות שלה עם לשוני למציצת ויניקת אצבעות רגליה. היא התכווצה בעדינות ונענעה את אצבעות רגליה כשלשוני בחנה כל נקיק מהן.
"זה מרגיש כל כך כיף. אני לא מאמינה שהיא מוצצת לי את אצבעות הרגליים. האם היא תעשה את זה באופן קבוע?", שאלה ניקול בין גניחותיה.
"טוב, בשבילי היא כמובן תעשה את זה, אבל אולי אשאיל לכן אותה מדי פעם", ענתה קריסטן.
סגדתי לכפות רגליה של ניקול במשך חצי השעה הבאה, מידי פעם הסרתי את לשוני מכפות רגליה. היא נראתה כה נינוחה והתיישבה על הספה מעליי וממש הרגשתי כבוד שבאה לידי ההזדמנות לשרת אותה. בסופו של דבר היא השתעממה מהלשון שלי, ובדיוק כמו קריסטן הרגשתי מאוכזבת כשהיא דחפה את פניי עם כפות רגליה. למזלי, פיי כבר ישבה על הספה והסירה את גרביה. היא נעצה בי מבט מרוכז ואז התחילה לדבר.
"אוקיי, נחשו מה? הגיע תורי. את רוצה לנקות עכשיו את כפות רגליי המסריחות, השפחה רבקה?".
התשובה לשאלה זו הייתה ברורה עבור פיי, אבל יכולתי להבין מדוע בכל זאת שאלה אותה. זו הייתה רק עוד הזדמנות עבורה כדי להשפיל אותי עוד יותר.
"כן בבקשה", עניתי.
"אני רוצה לראות אותך מתחננת אליי. אני לא חושבת שמגיע לך ללקק אותן", היא אמרה בחיוך רחב של ניצחון על פניה.
וואו, לא ידעתי שפיי הייתה כזאת דומיננטית עד עכשיו. היא באמת התמכרה למה שהיא ראתה עד כה, והבנתי זאת מכיוון שהיא בעצם מאלצת אותי להתחנן לסגוד לכפות רגליה, ולמען האמת- זה באמת הדליק אותי. הרגשתי שהכוס שלי התחיל לדלוף לתחתונים שלי כשהסתכלתי על כפות רגליה הגדולות, ודמיינתי את אצבעות רגליה העסיסיות בתוך פי.
"בבקשה הגבירה פיי, את טובה ממני מכל בחינה, אני אעשה הכל כדי ללקק ולנקות עם לשוני את כפות רגלייך היקרות". נשמעתי שוב כל כך פתטית.
פיי הביטה לעבר כפות רגליה והנהנה תוך כדי שהיא פורסת לעיניי את אצבעות רגליה. ראיתי את הלכלוך שהצטבר בין אצבעות רגליה מתירגול המעודדות, וישר צללתי פנימה. התחלתי עם הבהונות, שהיו באמת ענקיות והן מילאו את פי כשכרכתי את שפתיי סביבן. פיי פלטה ציחקוק קטן שמצצתי את אצבעות רגליה כאילו היו ממתקים הכי מתוקים שיש. הרגשתי שאצבעותיה מתכווצות בפי, אז ניסיתי לחפור בלכלוך שברווח שבין האצבעות. היה שם טעם די מר, אבל בכל זאת לעסתי ובלעתי אותו, לשמחתה הרבה.
נשארתי על ברכיי לשארית הבילוי הלילי של הבנות, ורק מידי פעם קמתי כדי להביא להן חטיפים ושתייה נוספת. הן בטח צפו בערך בחמישה סרטים שונים ב-DVD, תוך כדי שאני עוברת מאחת לשנייה, מעסה ומלקקת את כפות רגליהן. אני מניחה שהן לא יכלו להאמין למזלן. הן היו עוקבות אחריי במבטן והסתכלו עליי מבזה את עצמי אל מול כפות רגליהן. זה היה די מפתיע באיזו קלות ניקול ופיי קיבלו את כניעותי כלפיהן, ובסוף הבילוי הן כבר קבעו עם קריסטן לילה נוסף כזה שבו אשרת ואענג אותן. זה לא הרתיע אותי אפילו קצת. ציפיתי למפגש הבא שלנו, כל עוד אכרע על ברכיי ואסגוד לכפות רגליהן.
בערך בחצות, קריסטן הורתה לי להסיע את פיי וניקול לבתיהן ואז מיד לחזור אליה. הדרך הביתה הייתה מאוד מביכה, כששתי הבנות סקרו אותי במבטיהן במראה האחורית וצחקקו ביניהן. כשהגענו לבית של ניקול, יצאתי מהרכב ופתחתי עבורה את הדלת האחורית. היא קמה מהרכב, הביטה בי ואז טפחה על ראשי על ידה, כאילו הייתי הכלב שלה. התבוננתי בישבנה המתנדנד כשהלכה לעבר ביתה, ורציתי להתלוות אליה פנימה ולהמשיך ליהנות מכפות רגליה, אולם ידעתי שהגבירה קריסטן מחכה לי בבית.
פיי כמובן אהבה מה שניקול עשתה לי, וזאת הבנתי כשגם היא טפחה על ראשי. עם זאת, היא הוסיפה והורתה לי להתכופף ברחוב לרגליה ולנשק את נעלי הספורט שלה. לא שמחתי לעשות זאת באמצע הרחוב, אבל ידעתי טוב יותר שעליי לשמוע להוראותיה, למען העונג העתידי שלי. היא חייכה אליי כשנישקתי כל אחת מנעליה בנפרד, ואז פנתה לעבר דלת הכניסה לביתה. כשחזרתי לרכב שמעתי אותה צועקת אליי.
"תודה על העיסוי רבקה. אני מצפה לאותו טיפול אחרי כל אימון מעודדות".
נצבעתי בצבע אדום בוהק מרוב בושה, סגרתי את דלת הרכב, מנסה להתרחק ממנה מהר ככל האפשר. כשחזרתי לכיוון ביתה של קריסטן היו לי כמה רגעים לחשוב על חיי החדשים. השירות שלי את קריסטן היה לא נורא כל כך. אחרי הכל נהניתי ממנו, ובוודאי שהיא נהנית ממנו. לא ממש ידעתי עד כה מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה בכל מקרה, אז אם אני מועילה לקריסטן, אני מניחה שלהיות משרתת עבורה יכול להקל על חייה שלה. בכל מקרה, מה שאני רציתי זה כבר לא משנה, הייתי כל כולי שייכת עכשיו לחברתי הטובה ביותר קריסטן.
החניתי את הרכב והתגנבתי לבית, בתקווה שנסיים את פעילות הלילה. אלו היו כמה ימים מתישים מלאים באירועים, ובאמת שהייתי צריכה לישון. מיד נפלתי על ברכיי כשנכנסתי לסלון, המראה של קריסטן לגמרי הפתיע אותי, וזה הרגיש כמו הדבר הנכון לעשות. היא ישבה על הספה ולא לבשה דבר מלבד חלוק הרחצה שלה, ולגמה כוס יין אדום. עם זאת, הפריט שהחזיקה בידה השנייה הוא זה שעורר את מלוא תשומת ליבי. מה שהשתלשל בין קצות אצבעותיה היה קולר כלבים ורצועה, וידעתי בדיוק בשביל מה הוא נועד. קריסטן הבזיקה לי את חיוכה השובב וסימנה לי לבוא אליה.
"זחלי לכאן כלבלבה קטנה שלי, יש לי מתנה בשבילך".
עשיתי כמצוותה וזחלתי את דרכי אליה, כורעת בתנוחתי הרגילה אל מול כפות רגליה וחיכיתי שהיא תענוד עליי את הסימן הסופי להיותי שפחתה הנאמנה. קריסטן נתנה לי להחזיק את כוס היין שלה בזמן שהיא הידקה את הקולר סביב צווארי. זה הרגיש לי די צמוד, אבל לא התלוננתי. הייתי לובשת כל מה שהיא הייתה דורשת ממני ללבוש. לא יכולתי להביט בעיניה כשהיא סידרה את הקולר על צווארי, וכשהסתכלתי למטה קלטתי הבזק של הכוס המדהים שלה מתחת לחלוק הרחצה שלבשה. קיוויתי בחשאי שאולי תינתן לי ההזדמנות לטעום ממנו.
קריסטן הצמידה את הקולר לצוואר שלי ואז משכה בו בחוזקה, ואילצה את צווארי להתפתל בנוקשות ולהסתובב לצד השני. היא הרימה את פניי עם קצות אצבעותיה והביטה בעיניי כאילו מנסה לקרוא את מחשבותיי. משום מה הייתה לי הרגשה כאילו היא הולכת לנשק אותי, אבל היה ברור שזו הייתה מחשבה מטופשת כשהיא נשענה לפתע על הספה והניחה את שתי כפות רגליה העדינות על שדיי. למה שהיא תרצה לנשק אותי?! שפתיי ולשוני מצצו וינקו את כפות רגליה ואת כפות רגליהן של ניקול ופיי במשך שעות. היא החזיקה בחוזקה את הרצועה המחוברת לקולרי בידה הימנית והרימה לאט את אחת מכפות רגליה, והקיפה איתה את שפתיי בחושניות, מגרה אותי עם הבוהן הגדולה שלה. הפרדתי את שפתיי זו מזו ואיפשרתי לה להחליק את הבוהן לתוך פי. היא לא מיהרה, במקום זאת המתינה כמה דקות לפני שנתנה לי את הכבוד למצוץ ולינוק את הבוהן המגרה.
"אני חושבת שהגיע הזמן שתתמסרי לי באופן טוטלי כשפחה", היא אמרה לפתע פתאום.
לא הייתי בטוחה למה היא מתכוונת, אבל היא הוציאה את הבוהן שלה מתוך פי והניחה את שתי כפות רגליה על כתפיי, משני צדי ראשי. ממצב זה יכולתי סוף סוף להתבונן במעלה חלוק הרחצה שלה, והבחנתי שהכוס שלה נוצץ. היא נהנית כמוני. בצורה מגרה היא משכה את כפות רגליה במורד גבי, כך שברכיה נחו על כתפיי. הרמתי את מבטי אל פניה, ומצאתי את עצמי ביראת כבוד מוחלטת כלפיה. היא הייתה כל כך עליונה, ורציתי פשוט לסגוד לאיבר מינה יותר מכל דבר אחר.
"היכנעי לי שפחתי, ענגי את אלילתך", אמרה תוך כדי שהיא מושכת אותי לעברה עם הרצועה.
כמעט הגעתי אל עבר האוצר שלה. הסיטואציה כולה חירמנה אותי לחלוטין, ורציתי לאונן ולהגיע לאורגזמה בכל כוחי, אבל ידעתי שהרגע הזה שייך לגבירה קריסטן, לא לי. אותה עליי לענג, ולא את עצמי. כנראה נראיתי כל כך תאבה כשאולצתי להגיע אל מתחת לחלוק הרחצה שלה ולנשק את כל הדרך אל ירכה, והמעמד גדל עוד יותר כששמעתי את גניחותיה הרכות תוך כדי. זאת הייתה ההזדמנות שלי להאיר אותה ובאמת לרצות את גברתי. רציתי להעניק לה כמה אורגזמות שבהן היא חפצה. פגשתי את הכוס המדהים שלה בפי, והחלקתי את לשוני לתוך החריץ שלה. נפרדתי מהן לרגע בעדינות והוצאתי ממנה אנחה מאשרת להמשיך. כשעשיתי אותה עם לשוני, נודע לי שאצבעות רגליה מתכרבלות לגבי. ציפורני רגליה אחזו בעורי כמה פעמים וזה די כואב, אבל נשבעתי להמשיך. קריסטן משכה את עצמה ממני מעט, ואיתרתי במהירות את הדגדגן שלה, תוך כדי שאני מסובבת במעגל את לשוני באהבה במקום שוב ושוב כדי לענג אותה. היא הגיבה על ידי סיבוב ירכיה והחלקת אצבעות כף ידה החופשית על שערי. היא ליטפה לי את קרקפתי תוך שליטה בתנועת ראשי.
"הווו.. כן, תרצי אותי, רצי את אלילתך", היא גנחה, והעניקה לי כוחות מחודשים עם לשוני.
כך היינו במשך שעה. אני כרעתי על לפניה ונישקתי בעדינות את הכוס שלה, כשהיא טופחת על ראשי. הייתי שפחה טובה, ושמחתי לגרום לה למספר אורגזמות עם לשוני, והיא החליטה שמגיע לי פרס. היא הביטה בי דרך עפעפיי הצרות תוך כדי שהיא טפחה על ראשי, כאילו הייתי הכלב שלה. לבסוף היא פתחה את פיה ועמדה לומר לי מה הפרס שלי על כל העונג שגרמתי לה. הפטמות שלי התקשו לנוכח דבריה. הלילה אני מורשית לישון בחדרה ולקבל שם את הפרס. התרגשתי.
לאחר שנרגעה וחזרה לעצמה מהסשן המענג שלנו, קריסטן קמה מהספה ומשכה ברצועה שלי, מכוונת אותי על ארבע לכיוון הדלת. ברגע שהגענו לחדר השינה שלה, היא קשרה את הרצועה לקצה המיטה, ואז בלי להסס היא עלתה על מיטתה והתכסתה בשמיכה. התאכזבתי לחלוטין. בדיוק ביליתי שעה בלענג אותה באורגזמות, וציפיתי למשהו בתמורה, אולם הבנתי שזו מערכת יחסים חד כיוונית, גבירה ושפחה.
"ועכשיו לפרס שלך", אמרה, ועיניי שוב נפתחו, "תכניסי את ראשך מתחת לשמיכה ותלקקי את כפות רגליי כמו ילדה טובה בזמן שאני ישנה, ואל תחשבי אפילו לעצור".
"כן הגבירה קריסטן", עניתי. כשהכנסתי את ראשי תחת שמיכתה הרגשתי כמו בבית. מקומי הטבעי.
ליקקתי וליקקתי וליקקתי, תוך שהגבירה קריסטן נרדמה, בלי דאגות בעולם.
------------
הכל קרה לפני שלושה שבועות, ומאז הכל השתנה. איבדתי את תחושת הזמן שלי וביליתי עם הרצועה ההיא בביתה של הגבירה קריסטן תוך שאני מענגת אותה במגוון דרכים שמעולם לא יכולתי אפילו לדמיין.
קריסטן קיבלה שליטה מוחלטת על חיי, ועכשיו אני כלום מלבד שפחתה הנרצעת. היא אומרת שיש לה תכנון לעתיד המשותף שלנו - אנחנו הולכות לעבור לגור ביחד כדי שאוכל לשרת אותה 24 שעות ביממה. בביתנו המשותף היא תקרא לי ותזמן אותי אליה בכל פעם שמתחשק לה, ואני חייבת לענוד את הקולר שלי בכל עת, כדי שלא אשכח לרגע למי אני שייכת. לא שהייתי שוכחת גם בלעדיו, כל המחשבות שלי מתמקדות כעת בדרכים בהן אוכל לשמח את האלילה שלי. אני אעשה הכל כדי שתוכל לחיות את חייה בנוחות מוחלטת, ואני כל כך אסירת תודה לה על שהראתה לי את המקום שאליו אני באמת שייכת - תחת כפות רגליה.
כמובן שהיא הבהירה שאני זו שאשלם את שכר הדירה שלנו, ולכן אני מניחה שאצטרך להשיג עבודה, אלא אם כן היא תחליט להשכיר אותי לשירותן של חברותיי לשעבר לעיתים קרובות תמורת תשלום נאה, וזה יהיה מקור ההכנסה שלה. אני עדיין מרגישה מושפלת גם עכשיו כשהן רואות אותי. הן נהגו בעבר להסתכל עליי בקנאה, והיום הן מסתכלות עליי בשעשוע. ואני יכולה לספר שהן ללא ספק מקנאות היום בקריסטן, בידיעה שהן אלה שיכלו להקדים אותה ולקחת אותי להיות שפחתן. ובכל מקרה, כל אחת מהן נהנתה לגרום לי ללקק את כפות רגליה כשלגבירה קריסטן התחשק להשאיל אותי אליה.
לאחרונה, כשכרעתי על ברכיי בפני הגבירה קריסטן, כשכפות רגליה מונחות על שרפרף רגליים בזמן שסגדתי בעדינות לסוליות רגליה היחפות והטעימות, היא שאלה אותי מדוע נתתי לה להשתלט על חיי ברצון כה רב. לא הייתי ממש בטוחה כיצד להגיב כיוון שלא ידעתי את התשובה לכך בעצמי, אבל בכל זאת ניסיתי להסביר.
"הגבירה קריסטן, אני כל כך מצטערת על הדרך בה נהגתי להתייחס אלייך בעבר. לימדת אותי שאני נחותה ממך לחלוטין, ועליי להיות אסירת תודה לך שאת מאפשרת לי לשרת אותך כל יום. פעם חשבתי שאני מעל כולם, אבל ללא ספק טעיתי, וכנראה פחדתי מהאמת עמוק בפנים. ידעתי שאת טובה ממני ופשוט לא רציתי להודות בזה, אז כשהתחלת להשתלט עליי זה פשוט הרגיש לי טבעי ולא הצלחתי לעמוד בפנייך. מגיע לך שתהיה לך שפחה, הגבירה קריסטן, ואני כל כך אסירת תודה שזאת אני".
וואו, אלו היו מילים שהצביעו באופן מובהק על כך שאני מסורה לחלוטין עבור גברתי, וגם הגבירה קריסטן ידעה זאת. היא הידקה את אחיזתה ברצועה שלי, ומשכה את פניי אל עבר כפות רגליה, מוחצת את אפי ושפתיי לסוליות שלה. כשהיא שחררה את אחיזתה ראיתי את חיוכה המנצח על פניה, והתחושות בין רגליי גברו עליי ופשוט גמרתי ממש לרגליה. התגובה היחידה שלה לתצוגה המינית שלי הייתה גיחוך מבין. לאחר מכן הרימה את הרצועה ואילצה אותי להזדקף בעודי על ברכיי. זה היה הגובה המושלם עבורה כדי לעטות את רגליה על כתפיי כרגיל. ידעתי בדיוק מה היא רוצה. מקרבת את ראשי לאט לאט ומכניסה את פי אל עבר השפתיים התחתונות שלה, מענגת אותה כרצונה. שירתתי במשך השעה הבאה את חברתי הטובה לשעבר, גברתי היום, בשעה שהיא גונחת ומגורה על כתפיי, תוך שהיא מקבלת ממני אורגזמות מרובות.
במבט לאחור על עצמי, זה מצחיק אותי עד כמה הייתי טיפשה שחשבתי בעבר שאני מעל כולם. היה לי מזל שהייתה לי את הגבירה קריסטן כחברה שלי שהעמידה אותי במקומי הטבעי, והייתי צריכה לנשק כל יום את כפות רגליה כהכרת תודה על כך. התחייבתי למסור את עצמי אליה לשארית חיי כדי לפצות אותה על כך שלא התייחסתי אליה כאל האלילה שהיא מהרגע הראשון שנפגשנו. היא קיבלה את התחייבותי, והיא חושבת שזה המעט שאני צריכה לעשות עבור אלילה עליונה כמותה. איך לעזאזל פעם חשבתי שאני טובה ממנה, אין לי מושג.
זה מדהים איך דברים יכולים להשתנות בחיים בכל כך מהירות. רגע אחד ישבתי על הספה עם החברה הכי טובה שלי וכל השקפת עולמי השתנתה ברגע שהגבירה קריסטן הבינה את מהותי, והיא מעולם לא הרשתה לי לברוח. אם רק הייתי דוחפת את כף רגלה משם כשהיא קירבה אותה אל פניי, הדברים ככל הנראה היו נשארים אותו דבר, אבל אני שמחה שלא עשיתי זאת. אני שמחה שאפשרתי לה להצמיד את כף רגלה לפניי. סוף סוף מצאתי את ייעודי בחיים, וכל מה שנדרש היה להיכנע לחברתי הטובה ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה